המציאות הבלתי נתפסת של דרי הרחוב בישראל
לינוי בר גפן בשיחה עם שלומי רביבו, המנהל הארצי של תוכנית יזהר, על הגל השקט של המלחמה, שעומד לשטוף את הרחובות - פוסט טראומה והתמכרות • פרק 02
האם ידעתם של־99.9% מדרי הרחוב והמכורים הקשים בישראל יש סיפור חיים שהתחיל ממש כמו של כולנו? בפרק החדש והמטלטל של הפודקאסט 'חומר למחשבה', לינוי בר גפן יושבת לשיחה מרתקת עם שלומי רביבו, המנהל הארצי של תוכנית יזהר, תוכנית לאומית בין־משרדית מבית האגודה לבריאות הציבור למזעור נזקי סמים. רביבו מנפץ סטיגמות ולוקח אותנו למציאות היומיומית ב"קצה של הקצה" - מקום שבו מערכות הרווחה והבריאות מתקשות לתת מענה, ומחלת ההתמכרות הופכת למאבק הישרדותי.
מרכזי יזהר מהווים מקום מפגש לא שיפוטי, שבו הצוות והמתנדבים פועל להענקת יחס אנושי חם, וסיוע אנונימי למי שזקוק לו. בפרק שוחחו השניים על מגפת האופיאטים בישראל, והמעבר המסוכן מסמי רחוב ישנים לתרופות מרשם, היוצרות התמכרות עוצמתית מאי פעם. "החומרים הם כל כך אגרסיביים", סיפר, "אנשים מגיעים למצבים שכדי לייצר שם בכלל שיהיה מישהו מולך שאתה יכול לדבר איתו, אתה צריך לחכות שעות". לדבריו, "הצוות שלי תמיד צוחק ואומר 'אנחנו מתגעגעים לתקופות של ההרואין'".
עלה גם הקושי היומיומי של הצוותים הרפואיים לטפל ללא שיפוטיות באוכלוסיות קצה בחדרי המיון, ונשמעה אזהרה חדה וברורה מפני העלייה הצפויה בהתמכרויות בעקבות אירועי המלחמה, והצורך הדחוף בפתיחת מסלולי טיפול ייעודיים במערכת הרפואית. "לי ולצוות ברור שאנחנו נחווה איזשהו גל", הוא אומר, ומסביר: "אני לא יודע מה תהיה העוצמה שלו ומה האורך שלו, אבל אנחנו מצפים לו".
וגם - מדוע טרנד ה"סיוע" של משפיעניות הרשת נתפס כ"פורנוגרפיה של עוני" שפוגעת באוכלוסיות המוחלשות? "אנחנו קוראים לזה פורנוגרפיה. זה ממש פורנוגרפיה. משפיענית יורדת לרחוב, פוגשת דר או דרת רחוב - מצלמים את זה ומעלים את זה לרשתות כדי לקבל טונות של לייקים", שיתף רביבו.
זוהי קריאת השכמה לחברה הישראלית ולמקבלי ההחלטות. האזינו עכשיו לפרק המלא, ותגלו איך אפשר, בצעדים קטנים של חמלה, להחזיר את צלם האנוש לאנשים השקופים ביותר בחברה שלנו.
