"ראיתי את כל התקליטים שלי בפחים של הזבל"
השבוע באלבומי המופת התארח אבי פרץ ונזכר בימי הזוהר של 93', האולפן שנשרף והצליל הנסתר שהפך להמנון רדיופוני
שנת 1993 הייתה שנה סוערת במיוחד בישראל, אך בעולם המוזיקה כל המדינה סערה סביב תופעה יוצאת דופן: הזמר אבי פרץ, שהגיע באותה שנה עם שני אלבומים. בריאיון לרז שכניק ב-103fm, נזכר פרץ בימים בהם היה "זמר מתחיל" שמופיע בלהקות חתונות, והסביר כיצד הלהיט הענק "קשה לי" – שבתחילה הושלך לפח – הפך להמנון ענק שהפך אותו לכוכב בן לילה, וכיצד הוא התמודד עם טירוף ההצלחה המטאורית.
הדרך לאלבום הסולו הראשון של פרץ, "גלגל הזמן", הייתה ארוכה ומייגעת. פרץ, שהיה אז נער צעיר, עבד עם המפיק ניסים בן חיים בתקופה שבה הקלטת שיר דרשה כישרון טבעי עצום. הלהיט הגדול, "קשה לי", נולד כלל לא כחלק מהתכנית המקורית, אלא כדי להשלים מספר זוגי של שירים.
פרץ נזכר שדני שושן, המלחין, הביא פעם קלטת שהכילה איזה מין "חינטרוש". לאחר שמצא את הקלטת "עם האבק מעל הארון בביתו", הוא השמיע את קטע הפסנתר עם המילים המקוטעות, ונזכר שאמר לשושן: "בוא'נה, זה מעניין. אני יכול לקחת גם את השיר הזה?". שושן שלח את המילים בפקס תוך שעתיים, והם נכנסו במהירות לאולפן בירושלים להקלטה.
למרות התגובות החמות של השכנים בבניין האולפן, המפיק התעקש שאלבום הבכורה יתמקד בסינגל "גלגל הזמן". פרץ לא ויתר וקידם את הסינגל לבדו, ללא יח"צנים. התגובה הראשונית הייתה קשה: "אני רואה את כל התקליטים שלי בפחים של הזבל".
הניצחון הגיע כשהתקליטון הגיע לידיו של יוסי סיאס, ששידר תוכנית לילית. פרץ סיפר כי נסע חזרה לבת ים מהרדיו בירושלים ואז, בשלוש לפנות בוקר, שמע את עצמו ברדיו. מיד עלתה מאזינה לשידור ואמרה: "יוסי קשה לי וזה וואלה השיר הזה ששמת זה עליי". התגובות המטורפות של המאזינים הובילו לכך שסיאס הכריז: "זה הולך להיות ההמנון של התוכנית".
תוך כמה ימים הטירוף היה מוחלט, ותחנות הרדיו שהשליכו את התקליטים קודם לכן, התקשרו לבקש את הסינגל. הטירוף הזה הוביל אותו להוציא אלבום שני באותה שנה, "אלייך", שכלל את הלהיטים "אלפי אותי" ו"אמור אמור אמור".
"הביצוע הכי יפה ששמעתי בחיים שלי"
ההצלחה הגדולה נתנה לפרץ את הביטחון ללכת נגד המוסכמות של אותה תקופה. הוא הקליט את החידוש ל"שיר אהבה ישן". פרץ סיפר כי המפיק ניסים בן חיים חשש אך הוא התעקש, הקליט את השיר ולאחר מכן הוציא אותו כסינגל שני. החידוש היה כה מוצלח, עד שהמלחין המקורי, נחום היימן, התקשר לשידור חי ואמר כי זה "הביצוע הכי יפה ששמעתי בחיים שלי". הצלחה זו סללה דרך למגמה חדשה במוזיקה הישראלית, והובילה לשיתופי פעולה, כמו הדואט "התחנה המרכזית" עם מרגלית צנעני (מרגול), שהפך ללהיט ענק ואף הגיע לאולמות ענק בצרפת כמו אולימפיה.
למרות ההצלחה המסחררת, פרץ שמר על יציבות: "הייתי בכזה טירוף, לפעמים עשיתי מעל 5-6 הופעות ביום אחד".
