הילה שי: אופטימיות כבחירה מוסרית | פרק 21
הילה, שאיבדה את בנה ירון ב־7 באוקטובר, במסע להפיכת השכול לתקומה • על ההתמודדות האישית והזוגית, על מיזם נקסט אוקטובר, ועל השליחות שצמחה מהכאב
הילה שי היא אמו של סמל ירון אורי (נוני) שי, לוחם סיירת נחל, שנפל בקרב הגנה הרואי על קיבוץ כרם שלום ב־7 באוקטובר. הראיון המטלטל עם הילה - גננת, אשת חינוך ומעצבת פנים - מציג מסע של הישרדות, בחירה בחיים ותקומה לאומית ואישית.
הילה, שהיא גם צורפת תכשיטים וקצינה לשעבר בצה"ל, היא רעייתו של יזהר שי, יזם הייטק ושר המדע והטכנולוגיה בממשלה ה־35. היא שיתפה את מייסדת עמותת אור למשפחות, עירית אורן גונדרס, בכוחות שאספה כדי להפוך את הטרגדיה העצומה למנוע של עשייה.
המחשבה על הקמת 'נקסט אוקטובר' נולדה "ממש בימים הראשונים אחרי נפילתו של ירון", מתוך רצון המשפחה להנציח אותו. ירון, חייל מצטיין, כריזמטי ומנהיג בסיירת נח"ל, הותיר אחריו מורשת של הובלה ואהבת המדינה, כפי שכתב לחניכיו בצופים: "לא משנה איפה אתם נמצאים, תמיד תובילו, תמיד תבחרו את הדרך שלכם ותובילו".
בני המשפחה, המגיעים מעולמות ההייטק, ביקשו לתרגם את המנהג היהודי של נטיעת עץ – שמסמל שורשים וצמיחה – "לשפה של ההייטק הישראלי, שזה בעצם יזרע חברה". מיזם 'נקסט אוקטובר' פועל להנצחת כל הנופלים והנרצחים מהמלחמה האחרונה, כולל חיילים ואזרחים, באמצעות חיבור חברות סטארט-אפ (המכונות 'זרעים') למשפחות שכולות. החברה לוקחת על עצמה את "המחויבות החברתית ללמוד את הסיפור של ירון" ולעשות הנצחה. לצד זה, המיזם משתדל לתמוך בחברה כדי שתצליח.
הילה מסבירה שהפרויקט מביא תרומה כלכלית למשק וכן מענה ערכי, שכן "אנחנו, העם היושב בציון, ממשיכים להפיץ טוב דרך חברות הסטארטאפ". המיזם הושק ב־13 בדצמבר, יום הולדתו של ירון, בבורסה בלונדון.
הילה סיפרה כי אחרי ה־30 יום לאסון, "היה ברור שצריך לעשות משהו מאוד גדול ומאוד משמעותי לכבודו של ירון ולתקומה של מדינת ישראל". החברות המשתתפות במיזם נרשמות ועוברות בדיקת סיכויי הישרדות על ידי אנליסטים כדי להבטיח שההנצחה תהיה משמעותית לאורך זמן.
הטיטניק - והעוגן המשפחתי
כשהיה בן שש, שאל יזהר את ירון "מה אתה רוצה שתהיה גדול?" והוא השיב: "אני רוצה לחיות עד שאלוהים יבקש". בטלפון הנייד שלו נמצא שיר שבו כתב: "רוצה שלא יגיע יום שבת" – והוא נפל ב־7 באוקטובר, יום שבת.
בתוך השבעה על נפילתו, הבית היה מלא באורחים. הילה זוכרת שני זיכרונות חזקים: האחד, איש משרד הביטחון שהתכופף לגובהה ואמר לה: "את לא מכירה אותי, אני שי, אני ממשרד הביטחון ואני איתכם", והשני, חברה שעברה שכול מורכב, שאמרה לה: "הילה, זה יהיה יותר טוב. אני לא יודעת איך, אבל זה יהיה יותר טוב. את לא תדממי כמו שאת מדממת עכשיו".
היא מצאה כוחות לפעול באמצעות העשייה, וכן באמצעות כלים רוחניים שלמדה בעקבות התמודדות קודמת עם מחלת הסרטן ב־2018. הבודהיזם נתן לה ארגז כלים להתמודד עם מצבים קשים, כיוון שלימד אותה להתמקד ב"כאן ועכשיו".
הכאב הוא עצום, אך הילה בוחרת להיות אופטימית: "אני מוצאת את הכוח ולא נכנעת" בהשראת הרעיון של "אופטימיות כבחירה מוסרית". היא משתמשת במושג גל כדי לתאר את הכאב: "אני בתוך גל, וגם כשאני במקומות הכי נמוכים, ויש מקומות מאוד נמוכים, אני נושמת ואני אומרת: 'הילה, זה יעבור. זה יעבור. תהיי בזה, זה עובר'".
גם בתוך משפחת שי, ההתמודדות שונה. בעוד יזהר הולך כל יום לבית העלמין, הילה כמעט אינה הולכת: "ירון מבחינתי לא נמצא שם. ירון נמצא איתי".
פודקאסט 'כוח לחיים' הוא הפודקאסט עמותת אור למשפחות. עירית אורן גונדרס, יו"ר העמותה, פוגשת בכל פרק אנשים, המעניקים כוח והשראה כדי לצאת מהמשבר הגדול ביותר שניתן לדמיין. כל פרקי הפודקאסט זמינים גם באתר העמותה.
