"אין עדיין סיכום בין האוצר, למשרד הביטחון לרה''מ על גובה התקציב לשנת 2026"
מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של 'חדשות 13', הסביר על הדרך לתקציב 2026 • האם תקציב 2026 הוא מהלך כלכלי אחראי או מהלך פוליטי לקראת הבחירות?
מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של 'חדשות 13', שוחח עם גדעון אוקו ב-103fm על תקציב 2026 שמציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בין הרצון להרגיע את השווקים הבין לאומיים, להוריד מיסים למעמד הביניים ולממן את תקציב הביטחון המתנפח
תחילה פתח חודרוב בתיאור עקרונות התקציב החדש של בצלאל סמוטריץ' והצביע על שלושה יעדים מרכזיים שהשר מנסה לשלב: "סמוטריץ' מציג תקציב של גם וגם, צמצום הגירעון לשיעור נמוך של 3.2%, תוך הקטנת יחס החוב למוצר, זה כדי להרגיע את השווקים הבין לאומיים; הורדת מיסים על מעמד הביניים הישראלי, כדי לפגוש את המצביעים מחויכים יותר לקראת הבחירות, וגם, אם נשים את הציניות בצד, כדי להחזיר לחיילי המילואים ולעובדים שנתנו יותר בזמן המלחמה. ובצד השלישי, חוסר ודאות מוחלט באשר לסעיף ההוצאה העיקרי בתקציב, מערכת הביטחון".
לדבריו, אין עדיין סיכום בין משרד האוצר, משרד הביטחון ולשכת ראש הממשלה, מה שמותיר את הדיון פתוח ומלא באי-ודאות: "למעשה אין עדיין סיכום בין האוצר למשרד הביטחון ולראש הממשלה על גובה התקציב לשנת 2026, לכן כל ניסיון לשרטט קווים לדמותו או איך תיראה החלוקה בין המשרדים, זה ניסיון מוקדם ומופרך. סמוטריץ' מנצל את מסיבת העיתונאים השנתית להצגת התקציב לתחילת הקמפיין נגד הוצאות הביטחון הגבוהות של ישראל. הוא מדבר על הסכום העצום שקופת המדינה הוציאה בשנה האחרונה, 163 מיליארד שקל ומבהיר שזה לא יוכל להימשך ביום שאחרי המלחמה. פקידיו מדגישים שכל שקל שהולך לביטחון, כל חייל מילואים שמגויס, כל תעדוף תקציבי לצה"ל, יגיע בהכרח על חשבון כספי המיסים של מעמד הביניים או היכולת לצמצם את הגירעון ולהעלות את דירוג האשראי".
"כאן סמוטריץ' מאיים על הבנקים"
בהמשך התייחס לגודל התקציב ולמהלך של סמוטריץ' מול הבנקים בניסיון לממן את הורדת המסים: "הכסף הוא כסף גדול. ברגע שאתה מתחיל מבסיס תקציב של 160 מיליארד שקל, אז אחוז לפה או לשם, זה הרבה משאבים מקופת המדינה שישפיעו באופן דרמטי על דמותו של התקציב הזה. יש כמובן התייחסות לצד המיסים, על מנת להוריד מס הכנסה למעמד הביניים, צריך להביא כסף לצד ההכנסות של המדינה. כאן סמוטריץ' מאיים על הבנקים, הפעם הוא מדבר על הפיכת המס לדבר קבוע. האם ניתן להטיל מיסים על קבוצה אחת של חברות? איך מחשבים מהו מס רווחי יתר ומהו המודל המדויק שעל פיו קובעים הכנסות מהגופים העשירים ביותר במשק?"
עוד הטיל חודרוב ספק ביכולת לגבות את המס הזה בזמן הקצר שעומד לרשות הממשלה: "הרווחים הגבוהים של הבנקים הם הרבה יותר מדי, והם משקפים את העלאת הריבית. מצד שני, הפער בין להגיד שהם מרוויחים יותר מדי לבין לגבש בלוח זמנים מאוד קצר לפיו ייגבה המס הזה, הוא משמעותי. לא בטוח שאפשר לבנות על הכסף הזה בשנה הקרובה".
עוד הסביר כי גם אם מדובר בצעד פוליטי, ייתכן שמדובר בעמדת פתיחה לקראת פשרה בין הממשלה לבנקים: "זו עמדת פתיחה לא רעה למשא ומתן אם המטרה הסופית היא להגיע לפשרה שבמסגרתה הבנקים שוב ישלמו מיליארד או שניים ויסתמו חור בקופת המדינה. אבל אם יש כוונה אמיתית להביא רפורמה במיסוי הבנקים, עם כל הבעייתיות המשפטית שבהטלת מס רווחי יתר על מגזר אחד, תהליכים דומים דרשו שנים של מחקר, ועדת מומחים והליכי חקיקה. אני מתקשה לראות איך בלוח הזמנים הקצר של תקציב 2026 אפשר להגיע להסכמות כאלה או לחקיקה חד־צדדית שלא תיתקל בעתירות לבג"ץ. הכסף לא מונח על הרצפה, יהיה קשה לסמוטריץ' להשיג אותו".
עוד הבהיר כי יש סעיף אחד בעל היתכנות גבוהה לגבייה, מס על קרקעות פרטיות לא מנוצלות: "אני רואה פה היתכנות. זה מס שהיה נהוג בישראל והתשתית המשפטית קיימת כדי לגבות אותו. מדובר בקבוצה קטנה של בעלי קרקעות פרטיות שנמנעים מלבנות עליהן אף שהן זמינות לבנייה. סמוטריץ' אמר: נגבה אחוז וחצי מהשווי של הקרקע, וכך או שנעודד יותר בנייה או שקופת המדינה תרוויח מיליארדי שקלים בשנה. כרעיון כלכלי זה נכון בעיניי, זה לא אתגר משפטי ולא יגרום לחיכוך פוליטי, ולכן אני רואה בזה צד ריאלי".
"כמה צה"ל עומד לעלות לנו ביום שאחרי המלחמה"
עם זאת, הדגיש שההכנסות ממס כזה אינן קרובות לפערי העלויות של מערכת הביטחון: "אבל שוב, זה לא מתקרב לסכומים של חריגה של עוד עשרה או פחות עשרה מיליארד שקל מתקציב הביטחון. יש פה שאלה מרכזית, כמה צה"ל עומד לעלות לנו ביום שאחרי המלחמה".
לסיום, חודרוב התייחס לפרשת השחיתות בהתסדרות ולשאלת אמון הציבור במוסדות ציבוריים: "תרבות הקומבינה עדיין חיה וקיימת בישראל, רק שבפרשת ההסתדרות היא גם חצתה את הרף הפלילי. במוסדות הלאומיים אפשר לדבר על הצחנה של חלוקת תפקידים פוליטיים ומינוי מקורבים. לעומת זאת, ההסתדרות, שאמונה על ניהול כספם של כמיליון עובדים בישראל, חייבת לפעול באמון מלא. היא צריכה לשכנע שהכסף לא עובר מסוכן ביטוח אחד לאחר כי מישהו קיבל טובת הנאה, אלא כי אלו הפוליסות הנכונות ביותר לעובדים. ברגע שהנציגים דואגים לעצמם, אין ספק שחצינו קו, וצריך לשאול איך ממצים את הדין עם המעורבים ואיך ההסתדרות תמשיך לתפקד ולמנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד".
