"פתאום אני לא מכיר את הבן שלי"
הזמר אבי פרץ על החיבור הנדיר עם ירדנה ארזי, הטרגדיה המצמררת מאחורי שיר האליפות של הפועל חיפה, וההחלטה הדרמטית שהצילה את משפחתו
במסגרת תוכנית "אלבומי מופת עם רז שכניק" ב103fm, התארח הזמר אבי פרץ לשיחה מעמיקה על קריירתו, מלהיטי הבכורה ("קשה לי") ועד שיתופי הפעולה הגדולים שעיצבו את המוזיקה הישראלית. בחלק השני, חשף את הסיפורים מאחורי השירים האייקוניים, את החיבורים המוזיקליים הבלתי צפויים, ואת הרגע האישי שבו הבין פרץ כי התהילה גובה מחיר יקר מדי. בין היתר, נחשפה הדרך שבה נוצר הדואט עם ירדנה ארזי שהפך לתופעה תרבותית, ואף הדרמה שקדמה להקלטת שיר האליפות ההיסטורי של הפועל חיפה.
אחד משיאי הריאיון עסק בדואט "שיר של יום חולין" משנת 1998, שבו חבר פרץ לירדנה ארזי. רז שכניק הדגיש כי מדובר ב"דואט שהרעיד את המדינה", וכי הוא הפך את השיר ל"אחד השירים הכי מושמעים ברדיו מאז הקמת המדינה". לדברי פרץ, הרעיון נולד בעת שעבד על אלבום שלם משירי יאיר רוזנבלום זכרונו לברכה, וגברי מזור, שהיה ה"סנדק" של הפרויקט, הציע לירדנה להצטרף. פרץ סיפר כי "ירדנה באמת באה לאולפן והתחלנו להשמיע על עוד שיר ועוד שיר... ושהגענו ליום חולין פתאום התחילה לשיר את זה ביחד עם עם הסקיצה". רחל שפירא, שכתבה את מילות השיר, "מאוד החמיאה על הביצוע הזה" ואמרה כי הוא "ממש נגע בליבה".
בנוסף, חשף פרץ את הסיפור המצמרר מאחורי שיר האליפות של הפועל חיפה, "אדום עולה עולה", שכתב אהוד מנור זכרונו לברכה. השיר, שיצא ב-1999 לרגל האליפות ההיסטורית הראשונה של הקבוצה, כלל את השורה "רובי בשמיים" בהתייחסות לבעלים, רובי שפירא. פרץ סיפר כי השורה הזו עוררה דרמה באולפן: "הוא שמע את זה פעם, פעמיים, ואז הוא אומר 'השיר מדהים, פצצה, תורידו את השורה הזאת רובי בשמיים'". שפירא, שהגיע לאולפן כשהשיר כבר היה מוכן, לא רצה שהשיר יהיה עליו. אולם אהוד מנור התעקש ואמר לו: "הפועל חיפה בלי רובי שפירא? אין הפועל חיפה". רובי שפירא השתכנע, וכך נשארה השורה, אך היא קיבלה משמעות מצמררת מאוחר יותר, כאשר רובי שפירא התאבד שנתיים לאחר מכן, והביטוי הפך לבעל משמעות כפולה.
פרץ התייחס גם לחידוש מוצלח נוסף בקריירה שלו, השיר "שיר של שפשף" של מאיר בנאי זכרונו לברכה, מתוך אלבומו "חופשי" (1995). השיר המקורי הופיע בסרט "שוברים" (1985) אך לא היה מוכר יחסית. פרץ הסביר כיצד הגיעו אליו: "בכל אלבום שלי נהגתי לקחת איזה שיר שאני באמת אוהב מילדות שאני מחובר אליו ולהביא אותי לתוך השיר". הוא לקח את הקטע שהיה באווירת רוק, והפך אותו ל"אווירה ים תיכונית", מה שגרם לשיר להפוך ללהיט ענק: "זה עבד בטירוף, בכל חתונה ובכל אירוע". מאיר בנאי עצמו הודה לפרץ, וסיפר לו "שבזכותי אנשים מכירים את השיר הזה".
הריאיון נגע גם במחיר האישי של תהילת הבכורה המטורפת שחווה פרץ לאחר פריצתו. הוא תיאר תקופה שבה הטירוף היה כה גדול, עד שלא היה לו "זמן להתחרפן" ואפילו לא "לאכול". הכל השתנה בעקבות רגע מכונן עם בנו הבכור שמעון. לאחר שנים של הופעות אינטנסיביות, הוא חזר הביתה בשבת והתעורר על ידי בנו: "פתאום הוא מאיר אותי בשבת ואני רואה איזה גבר עומד ככה. אני אומר לעצמי אני לא מכיר את הבן שלי". רגע זה הביא להחלטה מיידית ודרמטית: "קמתי למחרת באתי למשרד - אני לא מופיע יותר לא שבת, לא חגים". מאז, כ-25 שנה, פרץ אינו מופיע בשבתות, שינה את סדרי העדיפויות שלו, והחל להופיע גם במקומות חדשים כמו "קיבוצים וכל המתנ"סים". פרץ סיכם את חוויותיו בכך שציין את חשיבות השמירה על יציבות נפשית
פרץ ממשיך ליצור, להלחין, לעבד ולהפיק, כאשר באלבומו "כל פעם מחדש" אף הלחין ועיבד את כל השירים בעצמו. אך את ההתרגשות הגדולה ביותר הוא שומר לרגעים על הבמה, כשהוא מודה כי "זה מטורף כשאני עומד על במה ואני שומע את הקהל שר שיר שלי - זה הרגע הכי יפה שיכול להיות".
