איך אומרים ביהודית קיימות?
האם משבר האקלים הוא בכלל משבר רוחני? • אידית דרויאן אוחיון ועינט קרמר שוחחו בפודקאסט של 'מרכז הרצוג' על האחריות היהודית כלפי הטבע • פרק 03
האם ידעתם שהיהדות המציאה את ה"קיימות" הרבה לפני המצאת הפלסטיק? בפרק השלישי בפודקאסט 'איך אומרים את זה ביהודית?', אירחה אידית דרויאן אוחיון את עינט קרמר, המנהלת החינוכית של ארגון 'השומר החדש', ויחד הן בחנו כיצד המושג המקראי "שמיטה" מציע אלטרנטיבה עמוקה לתרבות הצרכנות הדוהרת, וגילו שהיהדות רואה בטבע שותף ולא רק משאב לניצול.
"תדמיינו לכם עולם שבו הכלכלה פשוט עוצרת לנשום פעם בשבע שנים", הסבירה עינט. "השמיטה היא הדרך של התורה להזכיר לנו את הפסוק 'לה' הארץ ומלואה', ואנחנו רק אריסים עליה". בעולם המודרני, שבו הבעלות והצריכה הן חזות הכל, המחשבה היהודית מציבה תמרור עצור ושואלת – מה המחיר הנפשי והסביבתי של המרדף אחרי העוד?. הסביבה היא לא 'שם בחוץ', היא הבית שלנו, והשפה היהודית מעניקה לנו את הכלים המוסריים לשמור עליו".
בהמשך הדגישה כי המושג "בל תשחית" אינו רק איסור טכני על בזבוז, אלא הזמנה לחיים של ענווה ושמחה במה שיש. היא מסבירה שהחזרה למקורות מאפשרת לנו למצוא פתרונות מעשיים למשבר האקלים - מהפסקת המרוץ אחרי חפצים ועד לתיקון הקשר שלנו עם האדמה והקהילה. בסופו של דבר, המסר הוא שקיימות ביהודית היא חמלה על הבריאה. המטרה היא להבין שאנחנו אחראים על הבית המשותף שלנו, והדרך לעשות זאת היא פשוט ללמוד לשמוט, לשחרר ולתת גם לטבע את המקום שלו.
