"המדינה חייבת להיערך כדי לתת את המענה והמעטפת הנדרשת"
שרון שרעבי, אחיו של אלי פדוי השבי: "לא אירוע של זבנג וגמרנו"
בריאיון לתוכניתה של ענת דוידוב ברדיו 103fm מדבר שרון שרעבי על מצבו של אחיו אלי, על הקשיים הכלכליים והרגשיים של שורדי השבי ומשפחותיהם, ועל הצורך בתמיכה מדינתית רחבה הרבה יותר מזו הניתנת כיום.
תחילה שיתף שרון על מצבו של אלי לאחר השחרור ועל מיזם גיוס ההמונים שהוקם עבורו: "זו יוזמה של חברים שלו. היוזמה הייתה מהטריות בנושא הזה. אלי עשה דרך, הוא משתקם מיום ליום. הוא נכנס למעגל העשייה כבר מהרגע הראשון. בהחלט ה'הדסטארט' לא עובד, אבל אלי עובד מבוקר עד לילה ומתפרנס בכבוד".
עוד שיתף על גודל הטראומה והשלכותיה על החטופים ועל המשפחות: "אני חושב שאירוע של חטופים הוא אירוע חד־פעמי שמלווה בזעזועים רגשיים, בריאותיים וכלכליים בצורה מאוד מכוננת, גם לגבי החטוף עצמו, השורד, וגם לגבי אלו שהובאו כחללים. המשפחות נמצאות בזעזוע עמוק כבר שנתיים. המדינה צריכה להיערך למקרים כאלה מידית ולתת את המעטפת הנדרשת בצורה רחבה ואדיבה, גם לשורד וגם למשפחה".
"המפלט שאליו פונים שורדי השבי ומשפחותיהם הוא גיוס המונים וחבל שכך"
בנוסף, ביקר את נושא מענק המדינה ודיבר על הצורך בשיקום ארוך-טווח: רק מי שעבר את החוויה הזאת יכול להבין שזה אפילו לא הקצה של מה שנדרש כדי לתת מענה אמיתי, גם לשורד וגם למשפחה. כולם עברו את הזעזוע הזה ובשנתיים האחרונות עשו רק את זה. כדי להחזיר אותם למעגל השפיות, למעגל העשייה ולעבודה, צריך כיס רחב, שהמדינה תעשה משהו אחר. זה לא אירוע של 'זבנג וגמרנו', לא מענק של 60 אלף שקל לשורד ולא משהו נקודתי. זה חייב להיות מלווה בצורה מקצועית לאורך זמן, כדי שהמשפחות יוכלו להשתקם. לכן המפלט שאליו פונים שורדי השבי ומשפחותיהם הוא גיוס המונים וחבל שכך".
לסיום, שיתף על הקושי להתחיל מחדש את החיים: חברים, זה לא נגמר, זה רק מתחיל. גם להיכנס למעגל העבודה, גם להתחיל לנהל חיי שגרה, גם להיות מטופל רגשית, כל זה מעכב את אותו מטופל מלהתנהג בצורה יחסית רגילה. האירוע טלטל את כל המשפחה, לא רק את השורד עצמו".
