סיפור על שיר
נימה קרסו בפינת הסיפור הקצר: כך נולד השיר הראשון
נימה קרסו בפינת הסיפור הקצר, והפעם סיפור על שיר.
בעיר אחת היה שוק גדול, ואליו היו באים הסוחרים עם השקים ומוכרים את הסחורה. היו שקים עם צבעים, ואם מישהו היה צריך צבע, היה מכניס את היד לשק ובוחר. היו שקים של חלומות, מי שרצה חלום היה מכניס את היד לשק ולוקח. היו שקים של רגשות, ושקים עם מילים שבעזרתן חיברו משפטים וצירפו לנאום.
איכר אחד הגיע אל העיר, ומאחר שלא הזדמן לו לבוא לעיתים קרובות לשוק, לקח איתו שקים למחסן שיהיה. יום אחד נכנס בנו הקטן למחסן, פתח את כל השקים ושפך את כל מה שהיה בתוכם על הרצפה. נהייתה ערבוביה גדולה. הילד נבהל כל כך, אסף את כל הבלגן לשק אחד וברח משם.
לילה אחד חלם המלך חלום. היה לו טוב בחלום, וקול נסתר אמר לו: "זה שיר". המלך התעורר ודרש להביא לו שיר. המשרתים יצאו לחיפוש, אך לא ידעו מה לחפש. הם עברו משוק לשוק ולא מצאו דבר.
יצאה דרישה מהארמון: כל התושבים צריכים להביא את השקים למלכות. האיכר הגיע עם השק הגדול ופתח אותו בתורו, והחוצה השתפכה תערובת מופלאה של מילים, צבעים, חלומות, רגשות ותווים. המלך קרא בשמחה: "זה השיר!"
וכך, כך נולד השיר הראשון.
