בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.25%
ד''ר עדי ברנדר, חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל: "מסתכלים על מגוון גדול של נתונים" • יעל אילון: "הסיבה העיקרית - שיעור האינפלציה במשק"
בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%. יעל אילון, עורכת התוכנית, וד''ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, שוחחו על כך עם ענת דוידוב ב-103fm וניתחו את החלטת בנק ישראל ואת התנאים הכלכליים שיאפשרו או יעצרו הפחתות נוספות
תחילה פתחה יעל אילון והסבירה מדוע השוק צפה את הורדת הריבית ומהם הגורמים המרכזיים שאפשרו אותה: "אמנם החלטה שהשוק צפה, והיו הרבה סיבות להבין שבנק ישראל הפעם אכן יקבל את ההחלטה הזו, אבל בכל זאת מעניין להבין למה. הסיבה העיקרית, שיעור האינפלציה במשק, האינפלציה השנתית התמתנה, היא ביציבות, היא עומדת על שיעור שנתי של מדדים האחרונים 2.50%. כל הפעילות התייצבה סביב הרמה הזאת, ובבנק ישראל אומרים: אנחנו יכולים להוריד את ההדק מהשלטר של הריבית. עוד סיבה היא שהפעילות הכלכלית במשק מתאוששת בעיקר אחרי המלחמה עם איראן, מחירי הדירות התמתנו ואפילו נבלמו, בבורסה נרשמו בחודשים האחרונים עליות שערים נאות, והשקל מתחזק מול המטבעות הזרים. זה מארז של סיבות להפחתה מתונה של הריבית. השאלה האם המהלך הזה של הורדת הריבית יהיה חד־פעמי ונמתין זמן ממושך להחלטה הבאה, או שנראה מתווה של הורדות ריבית".
ד''ר ברנדר הסביר כיצד מתקבלות החלטות הריבית ומהם היעדים המרכזיים של הוועדה ההמוניטרית: הוועדה המוניטרית בוחנת את התנאים של המשק בכל החלטה. אנחנו מסתכלים על מגוון גדול של נתונים, מנהלים את הדיונים המקצועיים ומקבלים את ההחלטות לפי מה שהנתונים מראים ולפי ההערכות שלנו. היעד העיקרי שלנו הוא כמובן האינפלציה, ובהמשך לזה גם התמיכה בפעילות הכלכלית. ככל שיש דעות אחרות שנשמעות בחוץ, אנחנו משתדלים ללמוד מהן, אבל הוועדה מגבשת את עמדתה לפי הניתוח של תנאי המשק ולא לפי רעשי רקע אחרים".
עוד פירט את התהליך שהוביל להפחתת הריבית ואת ההתפתחות החיובית באינפלציה: "החלטת הריבית הקודמת התקבלה כאשר האינפלציה נכנסה בפעם הראשונה לתחום היעד, בין 1%-3%, והאינפלציה עמדה על 2.9% אחרי שלפני כן היא הייתה מעל תחום היעד. בחודשיים האחרונים האינפלציה המשיכה לרדת, והערכות לתקופה קדימה הן שהאינפלציה תישאר בתחום היעד. היא צפויה להיות תנודתית אבל בתוך תחום היעד, וזה המשתנה העיקרי שמאפשר לנו להוריד את הריבית תוך שמירה על יעד האינפלציה".
"כולנו עוקבים אחרי ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות שמשליכות באופן ישיר על הכלכלה"
עוד הוסיף כי גם הסביבה הגיאו־פוליטית והכלכלית התייצבה יחסית בחודשים האחרונים: "גם משתנים תומכים שמסביב כמו למשל התפתחות שער החליפין, התייצבות השווקים מול המערכת מול איראן, כל הדברים תמכו ביציבות של המשק ואפשרו לוועדה להפחית את הריבית".
על הסביבה הגיאו-פוליטית והענפים במשק אשר יוצרים אי-ודאות אמר: "אנחנו נמצאים בסביבה מאוד תנודתית. כולנו עוקבים אחרי ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות שמשליכות באופן ישיר על הכלכלה, קודם כול דרך הפעילות בשוק העבודה. ככל שעדיין צה"ל צריך להחזיק כמות גדולה של אנשי מילואים זה מקשה על הפחתת האינפלציה. אנחנו רואים שוק עבודה מאוד הדוק שמתבטא באבטלה מאוד נמוכה, אפילו בחלק מהאינדיקטורים יורדת. מספר הפנויות עולה, השכר עולה, קצב עליית השכר עולה, לכן המשק נמצא כעת במצב של מגבלות היצע וסיכון לאינפלציה. יש את הפסקת הטיסות שהתבטאה בעליית מחירים. לכן לקבוע מראש שאנחנו הולכים לסביבה של הפחתות ריבית מתמשכות, זה יהיה תלוי בהתפתחויות".
על תחזית האינפלציה הרחיב: "האינפלציה צפויה להיות תנודתית בחודשים הקרובים לפי הערכות של החזאים. היא צפויה להיות קצת יותר נמוכה בחודש הקרוב שעדיין אין החלטת ריבית, אחרי זה היא צפויה לעלות. הכול בשלב הזה ציפיות, ולכן זה יהיה תלוי בהתפתחויות. אבל אנחנו לפני העברת תקציב, השאלה אם התקציב יהיה מרחיב".
כמו כן, הדגים כיצד התקציב הממשלתי משפיע ישירות על האינפלציה ועל יכולת הבנק להפחית ריבית: "באופן רחב יותר, התקציב בוודאי משפיע על הפעילות הכלכלית ועל הלחצים האינפלציוניים. ככל שהתקציב יהיה תקציב שפועל לצמצם את הלחצים האינפלציוניים, זה יתמוך בהתמתנות האינפלציה. וההפך, אם התקציב יהיה רחב יותר, זה מצב שפחות תומך בירידת האינפלציה ולכן פחות תורם בהפחתת הריבית. קשה לדבר על תוואי אחד קדימה שהוא ברור".
"ככל שהממשלה לא עושה את הצעדים המרחיבים, אז זה עובד בכיוון ההפוך"
על חשיבות צמצום הגירעון לטווח הארוך אמר: "הממשלה ביצעה בתקציב 2025 מהלך מאוד חשוב של מאמץ לצמצום גירעון. המהלך כלל את העלאות המסים. נכון שההוצאות גדלו בגלל המלחמה, אבל הממשלה העלתה את המסים באופן פרמננטי ולכן זה תומך בירידה בהמשך של יחס החוב לתוצר. לכן אנחנו יותר מוטרדים מהתחום של הגירעון שייקבע בתקציב. הוא צריך להיות במתווה שמפחית לאורך הזמן את יחס החוב לתוצר, אבל תקציב שלא יוצר לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר. כשהממשלה מעסיקה יותר אנשים, כשהיא קונה יותר דברים, זה מגדיל את כוח הקנייה וזה מייצר לחצים אינפלציוניים, וכנגד זה פועלת המדיניות המוניטרית כדי לוודא שהאינפלציה תישאר בתחום היעד. ככל שהממשלה לא עושה את הצעדים המרחיבים, אז זה עובד בכיוון ההפוך".
ברנדר הסביר את המקום של החלטות הממשלה על תקציב הביטחון ואת השפעתן על הכלכלה: "זה המקום לקבלת ההחלטות של הממשלה לגבי התמונה הביטחונית שהממשלה רואה. ככל שהממשלה אכן רואה תמונה שדורשת הוצאה ביטחונית גבוהה, הצעד הכלכלי של זה הוא שיש פחות מקום להוצאות אזרחיות ויש צורך בהעלאת מסים לייצב את המשק. אנחנו מדברים על הוצאה ביטחונית בהסתכלות ארוכת טווח. אנחנו מקווים שהלחימה העוצמתית דועכת כעת. אם אנחנו מסתכלים על מדיניות הביטחון שלנו לשנים קדימה והיא דורשת הוצאה גדולה יותר, צריך לבדוק שהתקציב ייתן לזה מענה, כי אחרת החוב ימשיך לעלות ובנקודה מסוימת זה יפגוש אותנו בריביות שכולנו נשלם. אנחנו ראינו את מחירי הדירות יורדים וזאת התפתחות גדולה. המשק לא סובל ממחסור בדיור וצריך לקוות שנזכה לראות מחירי דירות נמוכים יותר לכולנו".
