הכל התחיל במכבסה
כיצד הפכה מכבסה משפחתית לחברה טכנולוגית משוכללת? • אדם אדר, שמרית מרום לוי ותומר פולינר, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת 'פוליטקס', סיפרו • פרק 01
אי פעם תהיתם כיצד עשרות אלפי זוגות מדים מגיעים ליעדם במהירות הבזק? בפרק הראשון בפודקאסט 'חוט של חדשנות' בהגשת אדם אדר ושמרית מרום לוי, אירחו את תומר פולינר, נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת 'פוליטקס' המספקת טכנולוגיות לניהול בגדי עבודה, ושמעו איך הכל התחיל, ומה הפך את המכבסה השכונתית לחברה הניצבת בחזית הטכנולוגיה.
"אני רואה את עצמי נצר למשפחת כובסים", תיאר תומר. "סבא שלי היה מספק כביסה עם חמור ועגלה בגבעת אולגה, מה שהפך אחר כך להיות מכבסה תעשייתית על ידי אבא שלי. בתקופתי כסטודנט, לאבי היה רעיון להרחיב את השירות שהמכבסה נותנת גם לבתי חולים, על ידי מכונה רובוטית שתספק מדים. לקחתי פיקוד על הרעיון, וזה קרם עור וגידים. רצינו לאפשר לבתי החולים עמדה שבה הם יכולים לקבל שירות 24/7, ומצד שני המכבסה צריכה לספק יום יום מדים נקיים לצוות הרופאים של בית החולים ולאסוף את המדים המלוכלכים. זה צריך להיות מהר ובאופן יעיל, כך שהנהג צריך להגיע עם מדים מקופלים, שם אותם מהר בתוך המערכת וממשיך ללקוח הבא. המשתמשים מקבלים את המדים שלהם מקופלים, יפים ועם ריח טוב, וממשיכים את יום העבודה שלהם".
בהמשך, ביקש לציין: "אנחנו צריכים להגיד תודה לבית החולים אסף הרופא שתמך בנו כשהמערכת הייתה ממש בחיתולים, נתנו לנו להציב אותה שם כפיילוט. היו לנו מנהלים שהאמינו בנו, הייתה אחות שאמרה שהיא רוצה לנסות ולהיות הראשונה, ליווינו אותה 24/7, זו הייתה הצלחה. חששנו מאוד בהתחלה, הצוות הרפואי היה רגיל שלכל אחד יש את המדים האישיים שלו, אז איך נרגיל אותם ללבוש מדים שמישהו אחר לבש? אבל הזמינות ניצחה פה וזה מה שחשוב. ברגע שהעובדים ראו שיש מדים שזמינים להם תמיד באיכות גבוהה, אז זה מה שהם רצו, ותוך שבועיים מחלקות נוספות בבית החולים אמרו שהן רוצות גם".
"רוב הלקוחות שלנו הראו תמיכה"
"חלק מהמכונות שלנו ספגו פגיעות ישירות מטילים בסורוקה ובברזילי, וכמובן שהיינו צריכים לסדר אותן מהר מאוד", התייחס פולינר להשפעות המלחמה. "הטכנאים שלנו יצאו בסיטואציות לא פשוטות לאזורים שלא כל כך כיף לנסוע אליהם בזמן מלחמה, וזה המקום להגיד להם תודה. היו גם עובדים במילואים והיה לנו כוח עבודה מצומצם. בסך הכל רוב הלקוחות שלנו, שרצים איתנו הרבה שנים בעולם, הראו תמיכה גם בתקופת המלחמה. היה מפיץ אחד מנורבגיה שאמר לנו בצורה חד משמעית שעושים הפסקה, הם היו מוטרדים שיידעו שהמערכות שלהם ישראליות, הם חששו שיפסלו אותם בגלל שהם עובדים עם חברה ישראלית. זה היה מאוד מבאס, לא ברמה העסקית, אלא ברמה האזרחית להרגיש את הפגיעה הזאת, אבל הצד הטוב זה שכל אלו עושים סימני חזרה".
