"שקרים מתחילים בקטן"
ד"ר איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית: "לפעמים ילדים משקרים בשביל לספר לנו שמשהו רע עובר עליהם"
ד"ר איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית, מרצה בחוג לחינוך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מטפלת זוגית ומשפחתית ומנהלת מכון ברנט לטיפול פסיכולוגי ומשפחתי, שוחחה עם פרופסור רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו בתוכניתם ב-103fm בנושא התפתחות וכיצד שקרים באים לידי ביטוי אצל ילדים.
תחילה, ברנט הסבירה כי "שקר זה בעצם תופעה שאיכשהו מחברת את הגיל של הילד, הצרכים ההתפתחותיים הרגשיים שלו, ביחד עם ההקשר שבו הוא חי. יש לזה מרכיבים אוניברסלים: אי אפשר להתפתח בלי לשקר, יש שקרים שהם מותאמים גיל. יש מתי ששקר הופך להיות בעיה שכן צריך להתמודד איתה. ויש את ההיבטים החברתיים של השקרים".
לדבריה, "שקרים מתחילים בקטן. בגילאי שנתיים-שלוש, כשילד יודע שאסור, והוא בכל זאת נוגע, ואז מסתכל, ובודק גבולות ורוצה בעצם לבדוק אם עדיין אוהבים אותו, ועדיין לא נורא כועסים עליו, ועדיין אם זה בסדר. יש גם המון מקום לטמפרמנט של הילד. יש ילדים שהם יותר סוערים, זהירים, יש יותר עם חרדה. ואחר כך יש את גיל הגן, בו השקר מתחיל להיות יותר מודע, והעניין הוא שפה אנחנו נכנסים גם לאקולוגיה, כלומר גם להקשר. ציפיות גבוהות מהבית, למשל, ציפיות חברתיות להצלחה, חינוך, ביקורתיות גבוהה מדי שיכולה להיות מפחידה מדי, וגם נכנסים לאקולוגיה של הגן".
ברנט הסבירה כי "הגנים נורא עמוסים. אם הילד חש שלא מספיק אוהבים אותו, אם יש לו יותר חרדה, אם יש לו יותר צורך לחפש את האהבה של הגננת, הוא מושפע מזה. לפעמים ילדים משקרים ממש בשביל לספר לנו שמשהו רע עובר עליהם".
"אז יש את השקרים בגיל הגן, שמתחילים להגן על הערך העצמי של הילד, שמתחיל אז להתבשל יותר: 'אני טוב', ו'אני לא פגיע', ו'אני יכול', וכאלה. שקרים מתחילים להתעצב יותר בגיל יסודי ותיכון. השקר מתבשל כשהילד מודע יותר ויותר גם למה האחר מרגיש, שזה החלק הטוב וההתפתחותי של זה. והוא מודע לציפיות ממנו, ולאיך רוצים שהוא יתנהג", הדגישה.
