מי אני? שיר ישראלי
יואל חשין ואיש התקשורת אלעזר שטרום בדיון נוקב על יהדות כתרבות, על ההווה הציוני ועל שאלות של זהות • פרק 13
הקשר בין דת ליהדות ולציונות חווה שינויים מורכבים לאורך השנים. בפרק ה־13 בפודקאסט 'כלכלה מבראשית' בהגשת יואל חשין, אירח יואל את איש התקשורת אלעזר שטורם, והשניים שוחחו על עתיד הפרויקט הציוני, התפתחות הזהות היהודית, יהדות כתרבות, והוויכוח באשר להאם הציונות בתחילתה או לקראת סופה.
תחילה התייחס שטורם לבחירותיו האידיאולוגיות: "אני אינני עוסק באיך אני רוצה להיזכר, אני הווה. ערוץ 'טוב' שאני עובד בו כבר למעלה מ־3 וחצי שנים, זה ערוץ שהסכים גם לקבל אותי על אף שאין לי את המכנים המשותפים הימניים שרוב האנשים שם הם אחוזים בהם. אני מזמן, לפני שחלמתי על הערוץ ולפני שהוא היה קיים, פרשתי מהשמאל הישראלי. 35 שנים הייתי איש שמאל וברחתי מהם אחרי שהבנתי את הכזב שקיים בשמאל הישראלי. אני מנסה בכל כוחי לחשוב באופן חופשי ושם אני נמצא, אז אני מראיין אנשי ימין, אז מה?".
על התפתחות הזהות היהודית המודרנית ועל מושג 'יהודית כתרבות', הרחיב: "העולם היהודי של העת החדשה מתפרק באירופה, והוא מפסיד כ־50% מהיהודים וזה יצר משבר איום אצל אלה שנשארו, כאן נולדת החרדיות שהיא זהות יהודית חדשה לגמרי. בחלק השני של המאה ה־19, באים יהודים שרוצים להישאר יהודים חילונים קראו לזה 'אני חופשי', הם חיפשו את הדרך להישאר יהודים, בלי התחייבות לעולם שמירת המצוות, ופיתחו את המודל שנקרא יהדות כתרבות. הרעיון הוא שאני נאמן למורשת התרבות היהודית, תוך כדי סלקציה בתוך התרבות עצמה. משמע, יש חטיבות תרבותיות שאני לוקח איתי וכאלו שלא. אני עוסק במדרש, פילוסופיה, בהיסטוריה של ישראל, אני כותב, חוקר ומלמד ותוך זה תוך כדי סלקציה מסוימת. אני שאלתי את הרב שלי 'למה אתה מנדנד לי שאשמור מצוות?', הוא אמר לי 'תעשה מה שאתה רוצה'".
"כל האנשים הגדולים שהכרתי, יש בהם סתירות פנימיות"
בנוסף, סיפר על יחסו לישעיהו ליבוביץ ועל עמדותיו של ליבוביץ לגבי יהדות ומצוות: "לליבוביץ לא היה אכפת מה אנשים עושים או במה הם מאמינים. הוא ראה בקונספט שלו שהיהדות מושתתת על שמירת מצוות, ובלי זה מדובר בדבר חסר פשר, זה ליווה אותו כל חייו. כל האנשים הגדולים שהכרתי, יש בהם סתירות פנימיות. יום אחד נסענו במונית ואני סיפרתי לו 'בשבת הלכתי עם ילדי לבית כנסת, שבית כנסת לא יהיה מקום זר עבורם', ואז כשהוא אמר לי את הסיסמאות שהוא משתמש בהם, אמרתי 'טוב אני מבין שמבחינתך אני לא אלך איתם לבית הכנסת', הוא שתק, הגענו הביתה והוא אמר לי 'אני לא כל-כך בטוח בעמדתי'. זו גדולתו של האיש הזה, אני אומר את זה ואני מתרגש".
על אהבתו למדינה ועל יחסו למלחמה אמר: "זו ארצי, זו מולדתי, יש טובות ממנה ויפות ממנה אבל זה שלי וכאן אני נמצא ואת העם הזה אני אוהב. המלחמה לא שינתה סדרי עולם, היא ערערה. אני עולה חדש מבני ברק, הסתכלתי עליכם מבחוץ בקנאה, ואז למדתי ציונות לעומק, ואני מגלה את ה'טוב למות בעד ארצנו', אבל אמרתי לעצמי אחר כך 'מה פתאום? זה רע למות, להיהרג במלחמה זה טוב?', כך ראיתי את זה ושירתי בצבא, וציונות עשיתי גם בצבא, אני מסכים שרע להיהרג אבל יכול להיות שאין ברירה. העם היהודי מסתובב במשך כל ימיו עם איזשהו רעיון שהוא מצד אחד משיחיות, משמע העם היהודי כל ימיו צפה קדימה, הסתכל על אופקים וכל הזמן התכוון למומנט של עולם מתוקן".
