השקעות פלוס
כיצד נראות השקעות אימפקט? • ערן בלטמן, מייסד ויו"ר משותף של הפמילי אופיס 'The Service', ויואל חשין, יו''ר ומייסד קבוצת '2B', סיפרו • פרק 11
השקעות אימפקט הן אמנם השקעות לכל דבר, אבל הן בדרך כלל נוגעות לתחומים שמטרתם להטיב עם העולם. איך זה נראה בפועל? בפרק ה־11 בפודקאסט 'מה יש במקום' בהגשת ערן בלטמן, מייסד ויו"ר משותף של הפמילי אופיס 'The Service', אירח ערן את יואל חשין, יו''ר ומייסד קבוצת '2B', משקיע בהשקעות אימפקט, מחבר בין הון סיכון ואימפקט חברתי, ויחד שוחחו על עולם השקעות האימפקט, ההבדל בין השקעות מסוג זה לפילנתרופיה, אחריות החברות העסקיות, והצורך בחיבור בין רווחיות למדידת אימפקט.
"אתה מסווג אימפקט כפילנתרופיה, כאילו אם אתה עושה השקעת אימפקט, אז הדבר עולה לך ברווח", פתח חשין באשר להבדל בין השקעות אימפקט לפילנתרופיה. "אם אתה עושה השקעה, שההשקעה, תוחלת הרווח שלה, מתחת לתשואות השוק, משמע אתה עוסק בפילנתרופיה - זה לא אימפקט. התפיסה היא שביד אחת אני עושה כסף לביתי וביד השנייה אני מקדם מטרות חברתיות. הכלכלן מילטון פרידמן בשנות ה־80 דיבר על זה שתכלית החברה המסחרית היא למקסם רווחים, הוא יצא נגד התזה שמנסה לאפשר לחברה לצמוח ולהתפתח. אמרו רגע אז 'שימציאו תרופה לסרטן', והוא אמר 'לא, תכלית החברה היא למקסם רווח'. אני מעמיד את כל יתר בעלי העניין בחברה במקום האופטימלי למקסם את הרווחה שלהם".
עוד הוסיף: "ברור שיש השקעות שלא מצליחות, רוב ההשקעות בעולם לא מצליחות, חלקן אימפקט, חלקן לא. כל השקעה שהנגטיב אימפקט עולה על הפוזיטיב אימפקט - אין לה הצדקה קיומית, נקודה. גם לסיגריות יש פוזיטיב אימפקט, הם מביאים משכורת הביתה ויש להם את האפשרות להתפרנס בכבוד, אבל המוצר עצמו הוא נגטיב אימפקט, וזאת בעיה. לדוגמה, הפלאפון שלי, שעושה הרבה דברים טובים עבורי, אבל יושבים אנשים שחושבים איך לגרום לנו להתמכר לפלאפון, אז זאת תקלה שאני מקווה שאנחנו כצרכני העולם נביא לשינוי שלה. עם יותר מודעות והבנה אנחנו רואים שזה הולך וקורה".
בלטמן הוסיף שלא ניתן לסווג את השקעות האימפקט כטוב מול רע ושחור מול לבן, והשאלה הנשאלת היא מי מודד ומי אמור להחליט אם השקעה היא בעלת אימפקט חיובי העולה על האימפקט השלילי - פעמים רבות התשובה אינה ברורה והדוגמא לכך היא טלפון סלולרי למשל.
עריכה: קלרה זרצקי ומיכל קדוש
