תארו לעצמכם את המוזיקה הישראלית ללא בית הספר רימון. בלעדיו לא היינו מכירים את ערן צור ולא את חברי אתניקס, לא את קרן פלס ולא נונו, לא את מירי מסיקה ולא את אתי אנקרי, ועוד שורה ארוכה של אמנים שמרכיבים את הפסקול הישראלי.
בימים אלה בית הספר המיתולוגי חוגג 40 שנה. לצורך התאריך העגול והחגיגי, מקים בית הספר שהיה מנהלו הראשון וכיום נשיא רימון, המוזיקאי יהודה עדר, התארח באולפנה של רבקה מיכאלי ב-103fm, דיבר על תחילת הדרך, על האמנים הגדולים שעברו בשערי בית הספר, המיזם הגדול שחוגג את כל אלה, וגם על התלמיד החדש בבית ספרו - אלון אהל.
"כבר בגיל 17 אמרתי שאני רוצה להקים בית ספר למוזיקה. הייתי בלהקת תמוז, למדתי בברקלי ואז אמרתי: 'וואלה, אני יכול להקים כזה בעצמי'", סיפר עדר. "הייתי בלהקת דודה והתחלתי להפיק אלבומים. יום אחד אני יושב במטבח, ומיקי (השחקנית מיקי קם, רעייתו) שואלת אותי: 'יהודה מה קורה?'. אמרתי לה שאני מקים את בית הספר. מה שגרם לבית הספר לקום הוא שהיא אמרה בסדר. היא הניחה לי".
עדר קיבץ את קבוצת המייסדים של בית הספר, אותם הוא מגדיר 'מוזיקאים נפלאים'. את הדחיפה להקמתו של רימון הוא קיבל מכיוון לא צפוי. "השבוע אנחנו מוקירים את משה ורבין ראש העיר. הייתי אצל צ'יץ' (שלמה להט, ראש עיריית תל אביב באותם ימים), והוא פשוט זרק אותי מהמשרד, אבל נכנסתי למשה ורבין. הוא שאל אותי במה אני שונה מאקדמיות למוזיקה, אמרתי שאצלנו מאלתרים וכותבים שירים". ורבין התלהב מהתשובה הזו, והעניק לעדר וצוותו מתנה: "הוא לקח אותי אל תשעת הדונמים האלה ואמר לי - זה שלך. מאז עברו 40 שנה".
"היום אני רק הנשיא - איזה כיף לי", הוסיף עדר. והנשיא גאה עד מאוד במה שיש לבית הספר להציע: "יש לנו מסלול הפקה מוזיקלית, מסלול שירים ומסלול נפלא של רועי אופנהיים יחד עם זוהר שרון שמגשים את החלום שלי ברימון. הוא היה תמיד מה שאני קורא לו 'מוזיקה קלה' ישתלב עם מה שקוראים לו 'מוזיקה קלאסית'. רועי מייצג בעיניי את העבודה שכל המוזיקה היא אחת".
אופנהיים מנהל את המחלקה לקומפוזיציה בבית הספר, וגם הוא הגיע לאולפן. המחלקה שלו הוציאה מיזם מרתק לאחרונה - עיבודים חדשים ומקוריים לשירים שהוציאו בוגרי רימון בעבר.
הוא סיפר: "זה פרויקט הגמר שלהם שהתחבר עם 40 שנה לרימון. רצינו לעשות מעין B-SIDE. יצא פסקול ישראלי מרימון כי הכרחנו אותם לבחור רק מהאלבומים הראשונים שיצאו של בוגרי רימון, ולהפוך אותם. כולם מכירים אותם, אבל הם נתנו להם פרשנות חדשה".
אופנהיים, בעצמו בוגר בית הספר, סיפר: "אני בא מבית פולני, ומוזיקה אצלנו היא תחביב ולא רק מקצוע. לשמחתי הייתי שם בכמה קורסים אצל שני מורים. זה לחינוך, וכשאתה בשיעור אצל רפי קדישזון ואילן מוכיח, זה פותח לך דלת שעדיין לא נסגרה"
אופנהיים הוא חבר בהרכב המוערך 'תזמורת המהפכה'. בכובעו כראש מסלול, הוא מזדהה פחות עם שם ההרכב שלו. "אנחנו תמיד אומרים ש'תזמורת המהפכה' היא שם מטעה, כי אנחנו אנשי חינוך שמאמינים בשינויים קטנים, אולי האויבים של המהפכות"
בין היתר הוא בעל תואר דוקטור בפילוסופיה. "המנחה שלי אמר לי שאנחנו מטפלים ברעיונות חולים. אני לא כותב שום מרשם, אבל אנחנו מנסים לדייק את השפה שבה אנחנו מנסים לדבר עליה", אמר.
האורחים סיפרו על התלמיד החדש בבית הספר, שאינו תלמיד רגיל. "אלון אהל התחיל ללמוד לאט לאט. יש לו שיעור פסנתר, והוא התחיל ללמוד הפקה מוזיקלית". אהל ייסע בקרוב לסבב הרצאות בארצות הברית, ולאחר מכך מתכוון להופיע יחד עם אמנים רבים שתמכו בו. "לאט לאט נהפוך אותו להיות תלמיד. מניסיון שלי, הכוכבות שלו והפרסום שלו צריכים להתחבר. הוא באמת אישיות", סיפר עדר.
"ניתן לו לאט לאט להיכנס לתוך הכיתות. הקטע להיות בכיתה - הוא צריך להתגבר עליו", סיפר עדר. "יש פער עצום. בין זה שכל עם ישראל, גם ברימון באים לחבק אותו, ונשים מבקשות את הטלפון לבין זה שהוא צריך לשבת, להתאמן ולנגן - יש את הדבר האפור הזה שהוא צריך לעבור".
בית הספר רימון לא פועל רק בתחומי רמת השרון. גל מוטיוק הצטרף לשיחה. "הסטודנטים מקמפוס רימון עכו לומדים לכתוב, להלחין, ולהפיק, הם לומדים ביצוע ואת הטכנולוגיה של המוזיקה, ובגדול לומדים להנות ממוזיקה. התלמידים שלי הם סטודנטים מהצפון, וההגעה של רימון לעכו שינתה להם את החיים", אמר. "מצטרפים אליהם סטודנטים אמיצים מכל הארץ שהחליטו להצטרף לקהילה שלנו בעכו. הגילאים מאוד מגוונים - מגיל 17 עד 67, חגיגה".
רימון פונה גם דרומה. איש להקת 'כנסיית השכל', רן אלמליח שמנהל את סניף רימון בעיר שדרות, עלה על קו הטלפון ואמר: "המקלט של בית הספר הנוכחי, שם נוצרה הלהקה, זה משהו מיסטי". הוא סיפר כי מרבית התלמידים מגיעים משדרות והסביבה, אך לומדים אצלו כי סטודנטים ממרכז הארץ. "יש פריחה מטורפת. זאת עיר סטודנטיאלית, היא הפכה להיות צעירה עם מרכזי בילוי. אפשר לראות פה הופעה כמעט בכל יום, יש אווירה של התחדשות".
עדר סיפר בהמשך על שני אמנים אחרים בוגרי רימון, גם הם בני עוטף עזה. שם, למרבה הצער, מדובר במקרה טראגי - זוג המוזיקאים שהכירו ברימון ונרצחו בביתם בקיבוץ חולית ב-7 באוקטובר - שחר ושלומי מתיאס. "הם זוג מקסים מהמחזור של קרן פלס ומירי מסיקה. שלומי היה השריף המוזיקלי של הדרום, הוא היה דמות על שם".
לאחרונה יצאו שיריה של שחר לאור. "נתן סלור שהיה תלמיד אצלנו, הוא הבן של תרצה אתר והנכד של נתן אלתרמן, והוא בקשר עם רחל שפירא שמאוד אהבה את הביצוע שלהם ל'נחמה'", סיפר עדר. "לאחר שהם נרצחו החליטו לעשות מעשה, והוציאו את האלבום של שחר. האלבום: שחר - בין סערה לתמימות", סיפר עדר.
אחד מהביצועים המחודשים של המיזם הוא לשירה של בוגרת המחזור הראשון של בית הספר. עדר סיפר: "אתי אנקרי הייתה תלמידה מובחרת ביותר. היא הגיעה כי העיפו אותה מסמינר הקיבוצים, זה כי היא הופיעה בסרט 'לחם'".
מעבד השיר אור טרגן בן השלושים עוד לא נולד כשיצא להיטה של אנקרי 'לך תתרגל איתה'. הוא הצטרף לשיחה, ואמר: "נהניתי לעשות את העיבוד הזה. הוא לא קונבנציונלי, והיה אתגר עבורי להבין מה אני עושה איתו. זה היה, מסע, מתחילים בנקודה מסויימת ועוברים לצד השני".
עדר גילה כי הלהיט הזה כמעט ולא יצא לאור. "זה שיר שאתי אנקרי לא הסכימה להקליט, והכיתה שלה הכריחה אותה להקליט".
טרגן סיפר על הביצוע המחודש: "עדי ארבלי היא הסולנית שנבחרה לשיר. בעיניי היא מתאימה לתפקיד, ויש חבורה בשם טוטאל ווקאל, להקת א-קפלה שצוותה אלינו כי היו לי המון רעיונות ווקאליים שרציתי להכניס לעיבוד".
אופנהיים הוסיף: "כששיר כל כך מוכר, המטרה היא לראות איך לשמוע אותו מחדש עם התבלינים שלו, לגלות את הטקסט מחדש"
המפיק שאולי פריד נטל חלק במיזם של רימון, הפעם בחידוש שירו של אביב גפן 'זה רק אור הירח' בביצוע דניאל כהן ותזמורת המהפכה.
"כששאולי בא ואמר: 'אני רוצה את אור הירח', אמרתי לו שעלינו על מוקש. בגלל שזה כל כך מזוהה, היינו צריכים הרבה מניפלוציות לחשוף את האור, הירח וגם את החושך בשיר", סיפר אופנהיים. "הוצאנו את המילים מהמוזיקה, הסתכלנו עליהן, והסתכלנו על אור הירח הבנו שיש פה נוקטורן. פתאום הדבר הזה צבע את הטקסט של אביב גפן בצורה אחרת"
פריד הסכים איתו: "למילים, לפרשנות שזה לא רק שיר".
שאולי עיבד גם את 'ליבינג דה דרים', שירה של נונו בסגנון סווינג בביצועה של עדיה רביב. לשם כך נונו בכבודה ובעצמה עלתה לשידור.
"זה באמת משהו אחר. את כותבת שיר ופתאום את שומעת מישהו שלוקח אותו ונותן לו לגמרי חיים משלו. אני לא מאמינה שיצרתי דור, זה משפט לא אמין", הגיבה בשמחה גדולה כוכבת הפופ.
אופנהיים הסביר כי הפקת הגרסה החדשה לשיר הייתה מאוד לא פשוטה. "אחד האתגרים בשיר הוא השאלה למה להכניס תזמורת? זה עובד כל כך טוב. התזמורת הייתה סוג של תבלין לתוך הדבר".
מאוחר יותר עלה לשיחה היוצר והמוזיקאי עיליי בוטנר, שלמד עוד כנער ברימון. "הבנתי באמצע כיתה י' שזה מה שאני רוצה לעשות. החלום הראשון שלי היה להיות הגיטריסט שמלווה את הזמר של הקיבוץ בחגים במשק". כשבני המחזור שלו עלו לכיתה י"א, בוטנר יצא לדרכים. "הייתי נוסע בכל יום מקיבוץ עין כרמל ליד חיפה. הייתי יוצא בשש בבוקר וחוזר בלילה באוטובוס האחרון".
"אז בכלל לא חלמתי לכתוב שירים", הודה בוטנר. "זכיתי במורים מדהימים ברימון בשלוש השנים שלמדתי".
הוא גילה כי הוא היה התלמיד הצעיר ביותר בבית הספר, עד שהוא פגש את אחד מהנפילים של המוזיקה הישראלית, וגם זה בזכות בית הספר. "שמעתי ששמוליק קראוס מחפש גיטריסט כשהייתי על הדשא ברימון. הוא הראשון שנתן לי את ההזדמנות - אני כמעט בן 17 ומתחיל לנגן עם שמוליק קראוס ויענקלה רוטבליט, חוויה מטורפת".
בוטנר ביקש להשמיע את שירו 'חג המשק'. "יש משהו שמאחד אותנו - הקיבוצניקיות, הכל מתחיל ונגמר שם. זה אי השפיות היחידי שעוד נשאר" הסכים איתו יהודה עדר.
עדר התעקש לדבר על תלמידה אחרת, חביבה במיוחד עליו - יסמין מועלם. "היא סיימה ב-2018, ואיזו קריירה מאז ואיזה כישרון! כמה שזה מתוק! נכון אני צודק?", טען המורה הגאה. "מי שמנגן איתה הוא פה תלמיד שלמד איתה, אלה רק שירה וגיטרה. וואו".
הוא סיפר כי צפה בה בהופעה בשבוע שעבר במועדון הבארבי ביפו, לצד אביה של יסמין. "היה כל כך מרגש לראות את ההופעה דרך אבא שלה, אני כל כך מזדהה איתה כאבא של אמן"