ד''ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, שוחח עם ליאת רון ב-103fm על שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה שערך.
תחילה סיפר מלאך על השנתון ועל הנתונים הבולטים בו: "כפי שציינת אנחנו חוגגים עשור שבו אנחנו מוציאים שנתון שבו מבינים תהליכים בחברה החרדית, ודווקא בסיכום הזה של עשור בלטה מגמה מאוד ברורה: בעשור האחרון אנחנו רואים עמידה במקום, במיוחד ביחס לגברים החרדים, גם שיעורי התעסוקה. אם זה במספרי גיוס, בעשור החברה החרדית גדלה פי 1.5 אז זה עמידה במקום, נשאר במקום זה מאוד משמעותי לכלל המשק. המשקל של חרדים בכלל המשק לפני עשור היה יותר קטן, לכן גם שמה עמידה במקום זה נסיגה לאחור. חרדים גברים עובדים לפני עשור, ההכנסה שלהם הייתה 70% מיהודים לא חרדים, ועכשיו זה פחות מחצי".
ליאת רון שאלה את מלאך איפה המדינה טועה לדעתו, והוא השיב: "המדינה מתמרצת ומצפה שגברים חרדים ישתלבו בהשכלה גבוה ותעסוקה בזמן שאין לימודי ליבה או שהם חסרים מאוד. אי אפשר לרצות שישתלבו ומצד שני לתמרץ מסלול שלא עושה את זה, צריך להפחית את התמיכה במסלולים לא משתלבים ולהמשיך עם המסלולים שמאפשרים השתלבות – זה מאוד משמעותי".
לגבי חוק הגיוס טען מלאך: "אם יהיו סנקציות כלכליות משמעותיות על משתמטים מגיוס יהיו לזה שני תועלות: הראשונה היא אלו שיגידו 'מה אני צריך את המכה הזאת, אם אני לא מקבל פטור ממס על דירה ראשונה אני משלם על זה מחיר כבד, אז אולי אני אלך לצבא אם אני לא לומד ולא מתמיד'. זה יעלה את שיעור החרדים שמשרתים, שזה בעצמו משפיע על התעסוקה, כי בצבא הם מקבלים איזושהי הכשרה, ובדרך כלל אחרי הצבא אנשים משתלבים בתעסוקה. התועלת השנייה תהיה לשוק העבודה ישירות - ברגע שיהיו סנקציות והישיבות לא יתוקצבו אם ילמדו בהן משתמטים, אז מטבע הדברים לא תהיה ברירה אלא לצאת לעבודה. משני הכיוונים זה ישפיע על גיוס ותעסוקה".
על מצב התעסוקה של נשים חרדיות אמר: "בהשוואה בין גברים חרדים לנשים חרדיות המצב יותר טוב. רואים בבחינות בגרות עלייה מ17% לפני עשור ל-24% עכשיו. אנחנו מדברים ברמה של שיעור התעסוקה, שם קפצנו מ-70% ל-80%. הן עובדות פחות שעות. בהשתכרות אין שיפור או נסיגה, אנחנו רואים עלייה מסוימת בטכנולוגי מ-3% ל-5%, גם בהכשרות הטכנולוגיות רואים קפיצה שמובילות את הבוגרות לתעשיית ההייטק. אני מקווה שבעשור הבא זה ימשיך להתרחב."
עריכה: עידן נאור