בעוד שמערכת הבריאות נערכת מדי שנה לשיא תחלואת החורף באזור ינואר־פברואר, השנה הנתונים מספרים סיפור אחר ומטריד הרבה יותר. על פי דוחות המרכז לבקרת מחלות, השפעת תקפה השנה מוקדם מהרגיל, בפער של חודש לפחות לעומת שנים קודמות. למרות התחזיות והקריאות להתחסן, פחות מ־20 אחוזים מהציבור הגיעו למרפאות, והתוצאות בשטח קשות: חמישה מקרי מוות של ילדים, חלקם ללא מחלות רקע. פרופ' דרור מבורך, מנהל המערך האמונולוגי־ראומטולוגי בביה"ח הדסה, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm על הנושא.
אחת השאלות שעולות בכל עונת שפעת היא מידת ההתאמה של החיסון לזנים המסתובבים בשטח. פרופ' מבורך ביקש להבהיר כי הבעיה השנה אינה בטיב החיסון, אלא במוכנות של הציבור. "אי אפשר להגיד שהחיסון פספס", הסביר. "אנחנו יודעים שהשפעת הגיעה השנה מוקדם יותר בחודש לפחות. חלק מהאנשים פשוט לא הספיקו להתחסן, אבל הבעיה עמוקה יותר".
לדבריו, למרות הקמפיינים בתקשורת ובמערכת הבריאות, שיעורי ההתחסנות נמוכים באופן חריג. "אני חושב שמשהו באמון הציבור בנושא של המלצות רפואיות לחיסונים נסדק. משהו התערער סביב תקופת הקורונה. אם בהתחלה ראינו תגובה נלהבת, בהמשך זה דעך. זה נושא שצריך לבדוק אותו לעומק - גם אצל הרשויות וגם בקרב הציבור".
הנתון המבהיל ביותר בעונה הנוכחית הוא מותם של חמישה ילדים. בשיח הציבורי עולה השאלה כיצד ילדים ללא מחלות רקע מגיעים למצבים קיצוניים כל כך. פרופ' מבורך הסביר כי המחלה, שנראית לעיתים קלה, טומנת בחובה סיכונים קטלניים. הסיבוכים המרכזיים שציין הם דלקת ריאות חיידקית ודלקת שריר הלב. "אלו מצבים מאוד קשים שלא כולם יוצאים מהם, גם אם מדובר בילדים בריאים לחלוטין", אמר. כשנשאל מדוע דווקא הילדים הללו פיתחו סיבוכים כה חמורים, הוא העריך כי "ישנם מרכיבים גנטיים בתגובה החיסונית של אותם ילדים, שאפשרו את ההחמרה והסיבוך. זה נדיר מאוד, וזה קיים בכל העולם, לא רק בישראל".
למרות הנתונים הקשים, פרופ' מבורך הצביע על שינוי מסוים בקרב המתחסנים: "היום אנחנו רואים יותר משפחות שרצות לחסן את הילדים".