"אנחנו מאוד מתביישים להגיד שאנחנו מקנאים"
הסופרת אדוה בולה על ספרה השלישי 'החדר הדרומי': "הקנאה היא רגש מאוד מוכמן - אנחנו כמעט כל הזמן מתכחשים לו"
ורדה רזיאל ז'קונט אירחה בתוכניתה הפעם את אדוה בולה, שחקנית, סופרת ותסריטאית. בולה פרסמה שלושה ספרים, האחרון מביניהם יצא אשתקד, ושמו 'החדר הדרומי'. השתיים שוחחו על גיבורת הספר, תמר, המכורה לאהבה חסרת סיכוי, ועל הרגש שכולנו מתביישים בו - הקנאה.
בולה סיפרה על גיבורת הספר, תמר. "היא גדלה בתחושה שיש קיר נשי שאותו עלייך לעבור, וכדי לעבור אותו את מוכרחה סולם, והסולם הוא גבר. אם את לא נישאת - לא תצליחי להגיע לעולם לצד הבטוח, הבורגני, לארץ המובטחת של הנשים הנשואות. גם הגיבורה גדלה בתחושה הזאת: 'מהי האישה ללא הגבר', אימא שלה שותלת לה את המשפטים האיומים האלה".
סיפור האהבה של תמר שונה מאוד מהחלום הבורגני. "היא עוברת מסלול מוזר. הגבר עוזב לרגע את אשתו, ונדמה שהם באמת ביחד, ואז היא יורדת למדרגה מאוד עלובה - היא הופכת להיות המאהבת שלו", אמרה. היא מסכימה לדבר הזה כי כל כך קשה לה לוותר עליו, ובעומק ליבה היא מאמינה שאהבה כזאת אי אפשר לקבור, ויבוא יום והוא יחזור".
את התימה המרכזית בספרה קשרה בולה לימים האלה. "אנחנו בקצה של חנוכה, ואנחנו מדברים על התאהבות כמו על נס. בספר אני מתעסקת בנס ההפוך: הנס של קץ האהבה. מתי את משתחררת מאהבה שיכולה להרוס את חייך לגבר שלא אוהב אותך?".
"כשכתבתי את המשפט הזה הייתי צריכה לסגור את המחשב - לא האמנתי שזה קורה לי"
אותו ספק רומן, ספק סיפור אהבה מקבל תפנית מפתיעה. "לא תכננתי לכתוב סיפור על אישה שמתאהבת בגבר נשוי, נכנסת להריון ושומרת את הילד". היא הודתה כי אפילו היא קצת הופתעה מהעלילה שאותה היא כתבה. "כשכתבתי את המשפט הזה שבו תמר נכנסת להריון הייתי צריכה לסגור את המחשב - לא האמנתי שזה קורה לי, כמעט כתבתי את זה ביחד איתה. אני רוצה לומר שגם לתמר יש החלטה האם לשמור על הילד, ולא רק לי, והיא - לא עלה בדעתה שלא לשמור על הילד".
"החברה שלה אומרת: 'די תגמרי את זה. כל אחת עושה הפלה בחיים', אבל תמר באמת מאמינה שהיא עושה דבר אמיתי וטוב לזוגיות הזאת", הוסיפה הסופרת. "היא שומרת על הילד. עבור המשפחה העתידית הזאת עליה להיות אמיצה וללדת אותו".
ואכן, הספר עוסק גם במורכבות בין חברות טובות. "יש לזה מעמד של כבוד בחיים שלנו, מעמד מיתי כמעט כמו זוגיות נוספת. אבל זאת מערכת יחסים מסובכת", אמרה.
ומה קורה כאשר בין חברות טובות עובר דם רע? "יש לי שני ילדים, והבן שלי לעג לבת הקטנה שהיא מקנאה. חשבתי על הדבר הזה, לקנא זה כל כך מקטין ומעליב. אמרתי לו: 'היא נורא מקנאה, אבל זה דבר לחבק אותה עליו, לא ללעוג'. גם בספר הנושא של קנאה בתוך חברות, ואיך ממשיכים ללכת בתוך החברות - זה דבר מורכב".
"הצלחה יכולה להרחיק אנשים אם היא קשה להם"
"הצלחה יכולה להרחיק אנשים אם היא קשה להם. אני אומרת גם בתור מי שעמדה בצד הזה, וגם בתור מי שעמדה בצד השני. החברה שאומרת: 'אני לא יכולה להחזיק את זה, היא מבטיחה שהחברה שלה לא תהיה מאושרת בתוך ההצלחה שלה, כי היא משלמת את מחיר החברה".
גם נובלה אחרת של בולה שעוברת כיום עיבוד לתיאטרון הקנאה היא נקודה משמעותית. "קנאה של אישה בבעלה המצליח - אבל לא כי היא חוששת שהוא ילך לנשים אחרות, אלא ההצלחה שלו בלתי נסבלת בעיניה, במקרה הזה מדובר על זוג מעולם התיאטרון", סיפרה.
אם כך, באיזו קנאה מדובר? "זה סיפור על אישה שעושים לבעלה ערב מחווה. כשחקנית עבר היא מצפה שיזמינו אותה, אבל הגברים בבית שלה מתעלמים מהאפשרות שהזאת, וזה מעביר אותה על דעתה. היא לא יכולה להאמין שהיא לא נספרת. שוטפת אותה קנאה מחודשת: 'הגיע לי לפחות הכבוד הזה'".
בולה סיכמה: "הקנאה היא רגש מאוד מוכמן, אנחנו כמעט כל הזמן מתכחשים לו ומתנגדים לו, ולא פותחים לו את הדלת. אנחנו מאוד מתביישים להגיד שאנחנו מקנאים. בין 'אני לא רוצה את טובתו של האחר' לבין להגיד 'אני מקנא' יש דרך, ומעניין אותי לכתוב אותה".
