"הוא לא מת מסרטן, הוא מת מדום לב"
אריה מליניאק סיפר על חברו הקרוב שהלך לעולמו במפתיע: "הוא היה סופר היפוכונדר, רק שההיפוכונדר לא ידע מאיפה זה באמת יבוא לו"
אבי מלר, מהדמויות האהובות והמשפיעות ביותר בעיתונות הספורט בישראל, נפטר בגיל 72 במפתיע. בשיחה מרגשת עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm, חברו הקרוב אריה מליניאק נזכר בימים המשותפים שעבדו יחד, וניסה להסביר מה הפך את מלר לייחודי כל כך בנוף הישראלי.
"זה בוקר רע," פתח מליניאק את דבריו. "הכרתי את אבי מהזמנים שכתבנו ב'מעריב'. בימים ההם לא היו מחשבים ולא סלולריים, היינו חייבים להיפגש פיזית בכל בוקר לישיבה. סביב השולחן ישבו אז שמות כמו עופר שלח, בן כספית ובועז ביסמוט. אבי היה דמות מפתח, למדנו ממנו איך לכתוב, איך לערוך ואיך לגשת לטקסט".
מליניאק הדגיש כי סוד קסמו של מלר לא טמן רק בידע המקצועי שלו בכדורגל, אלא בעולם התוכן הרחב שהביא עמו מהבית: "לפני שהיה איש ספורט, הוא היה איש תרבות. הוא היה חבר באקדמיה לקולנוע, וכל שנה היה צופה במאות סרטים מועמדים מההתחלה ועד הסוף. הוא היה פוקד הצגות וקולנוע כל שבוע. זה היה חלק בלתי נפרד ממי שהוא".
קשה לדבר על אבי מלר מבלי להזכיר את שותפו לדרך, מודי בר־און ז"ל. השניים הפכו את שידורי ליגת האלופות בערוץ הספורט למוסד תרבותי שחורג מגבולות המגרש. "שניהם היו אוהדי הפועל חיפה, אבל מעבר לזה, הם יצרו 'תרבות ספורט'. הם לקחו את ליגת האלופות והפכו אותה למוסד. הייתה להם יכולת נדירה קודם כל לצחוק על עצמם. אבי היה איש טוב במובן הכי טהור של המילה, מעולם לא שמעתי ממנו מילה רעה על אף אחד".
למרות ההתמודדות המוכרת של מלר עם מחלה בעבר, מליניאק ביקש להבהיר כי מותו הגיע במפתיע ובנסיבות אחרות: "אנשים עושים עניין גדול מדי מהסרטן, הוא לא מת מסרטן, הוא מת מדום לב. מכיוון שאבי היה איש מצחיק, אני יכול להגיד שהוא היה סופר היפוכונדר, רק שההיפוכונדר לא ידע מאיפה זה באמת יבוא לו".
