ואם פרידה
מדוע המתות חסד לא מאושרות בישראל? • ד"ר אדם קלין אורון, ד"ר שירלי אברמי, וגילי מצא, שעברה עם אביה מאבק בנושא, סיפרו • פרק 23
המתת חסד עדיין לא מקובלת במדינת ישראל, ואף לא נחשבת כמהלך פופולרי. מדוע לא ניתן לבצע הליך זה גם בקרב אנשים המביעים רצון בכך, המתבטאים בעד באופן מופגן? בפרק ה־23 בפודקאסט 'יריב ראוי', אירח ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר את ד"ר שירלי אברמי, לשעבר מנהלת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במרכז המחקר והמידע בכנסת, ואת גילי מצא, צלמת ובעלת הבלוג האומנותי 'לטייל עם גילי' שעברה עם אביה מאבק בנושא, ויחד שוחחו על הנושא.
"אקדים ואומר שאני חושבת שבכל סוגיה, שום דבר לא שחור ולבן", הודתה שירלי תחילה. "אני חושבת שרוב המקרים נופלים בין התנגדות מוחלטת להתרה מוחלטת, רוב המקרים ייפלו באמצע, אני אדבר על המקרים שעליהם אין שאלה ואין דיון, אני נגד המתת חסד, אני חושבת שההמתה היא אינה חסד. תוחלת החיים עולה וכשהיא עולה, צריך לדאוג לאיכות החיים וצריך לדאוג שהחיים שנותרו לאנשים יהיו טובים. לפני 10 שנים, כשאדם מגיע לשנות ה־70 אמרנו שזה איש זקן, היום כשמישהו מת בגיל הזה אומרים חבל, מת צעיר. לא צריך להתייחס לכך בהקלה על האופן שבו מתים, אלא בהקלת האופן שבו חיים. צריך לצמצם את הסבל של האנשים, לא את חייהם. אני מתנגדת להמתת חסד, זה לא מפני שאני חושבת שכולם צריכים לחיות לתמיד. שיבקשו את חייהם ולא את מותם, בואו נדאג שאיכות החיים שלהם תהיה טובה יותר".
"לפחות שייתנו לנו להחליט איך יוצאים מפה"
בתגובה, הבהירה גילי: "אבי היה מומחה לרשלנות רפואית. ניצבתי בחוסר אונים מוחלט, במשך 7 שנים בהן אבא שלי גסס וסבל, ידיי היו כבולות באשר למוסד הסיעודי שהוא הגיע אליו. באותו שבוע שבו הוא נפטר, עליתי לכנסת, ובעיתוי מדהים הוגשה הצעת החוק להמתת חסד. יצאתי לדרך ארוכה ומאתגרת, יצרתי מאבק ציבורי ועצומה בגוגל בשם חמלה. לבן אדם צריכה להיות אוטונומיה על חייו, אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים לבוא לעולם, לפחות שייתנו לנו להחליט איך יוצאים מפה".
בסיום הפרק, הוסיפה שירלי: "יש שני מקומות שאנחנו לא צריכים להתערב, יום היוולדנו ויום לכתנו, זה לא צריך להיות בידינו, זה מתן כוח שהוא איננו נכון. כשרופא נשבע את שבועת הרופא, זה רגע בו הוא נשבע לקיים חיים. מחלה היא תמיד הפיכה, הרופא הזה, שאמר לחולה שנותרו לה עוד שישה חודשי חיים, באותה מידה של ביטחון הוא היה יכול להגיד לה, שעוד שישה חודשים ימצאו מרפא למחלתה. רופא תמיד צריך לחשוב שימצא מרפא למחלה, שאין דבר כזה מחלה שהיא בלתי הפיכה, שאין דבר כזה מחלה בלי טיפול, סרטן נחשב עד לפני כמה חודשים גזר דין מוות, היום הרבה מאוד אנשים חיים עם סרטן לאורך זמן, תפקידו של רופא הוא לייצר תקווה, תרופות ומרפא".
"לגיל יש פקטור", הדגישה מצא. "כשבוחנים חיים של אדם, שהגיע למחלה שהיא ברמה בה חייו הם לא חיים, והוא רוצה להחליט שהוא מצליח להגיע להסכמה - כשאותו אדם יכול להחליט, המוות במרשם רופא הוא שקט נפשי בעיניי. אני מדברת על לשבור את חומת השתיקה קודם כל. זה היה נושא שהוא לא מדובר. אם נמשיך להתעלם מזה כחברה, זה לא ישתפר. תוחלת החיים מתקדמת, והדילמה הזו הופכת להיות הרבה יותר רלוונטית, כי מדברים עכשיו על איכות חיים ולא רק אורך חיים".
