"איפה שהפוקוס שלי נמצא - מזה אני אמשוך יותר"
המאמנת סיגל שחמון על העיקרון 'דומה מושך דומה' • ואיך הוא פועל בחיי היומיום שלנו: "היקום יוכיח לנו במחשבה הזאת כמה שאנחנו צודקים"
המאמנת והשחקנית סיגל שחמון שוחחה עם איריס קול ב-103fm והסבירה כיצד העיקרון 'דומה מושך דומה' פועל בחיי היומיום שלנו, על מחשבות, פרשנות ואחריות אישית משפיעות על המציאות שאנחנו חווים
תחילה הסבירה שחמון על ההגדרה הבסיסית של דומה מושך דומה וההקשר לפוקוס: "זה משהו שאנחנו יודעים אותו המון שנים, היו סרטים על זה, מה זה דומה מושך דומה? אנשים לא מדויקים לגבי זה, אז אני אגדיר את זה, זה אומר שמה שיהיה לי במחשב זה מה שיקרה לי במציאות. מכירה את זה שהיית בהריון אז כל מה שראית ברחוב זה נשים בהריון? איפה שהפוקוס שלי נמצא, משם אני אקבל יותר".
עוד נתנה דוגמאות לאופן שבו הפוקוס יוצר את המציאות: "למשל, אנשים שמתגרשים יכירו את כל האנשים המתגרשים ביקום, כי איפה שהפוקוס שלי נמצא, מזה אני אמשוך יותר. למשל, אם הפוקוס שלי יהיה בכמה אני ברת מזל שבעלי הוא האיש הזה ואיך התמזל מזלי להכיר את הנשמה התאומה שלי, אז מה שיקרה, היקום יוכיח לנו במחשבה הזאת כמה שאנחנו צודקים במחשבה כי שם נמצא הפוקוס. אבל, גם ההיפך כמובן. אם אני אגיד על הבוס שלי 'הוא לא נעים', זה בדיוק מה שיקרה לי במציאות גם, וזה מה שאני אפגוש ממנו".
"אם אני ארגיש שהוא מבאס אותי - אני אקבל יותר מזה, זה החוק"
על מערכות יחסים, משברים ועל האפשרות לשנות את נקודת המבט, אמרה: "למשל, בעל שאשתו עוברת איתו משבר, והיא בתקופה לא טובה, מה יקרה? החברים שלה יגידו 'גם אנחנו חווים אותו ככה'. אם אותו בן זוג של האישה הזאת משתקף לה כמבאס לה את הישבן, אז כל התמונה נצבעת בשחור והוא רק מבאס. ואם אני ארגיש שהוא מבאס אותי אני אקבל יותר מזה, זה החוק, דומה מושך דומה. זה הרגע לשבת ולהגיד 'האם יש בכל זאת טוב באיש הזה?', האם כשאני דקה נושמת ולא מסתכלת עליו בצורה שלילית, האם אני יכולה לראות נקודות אור בתוך החשיכה הזאת? זה לא שאני עובדת על עצמי, אני מצרפת לדברים הלא טובים פוקוס של דברים שאני אוהבת באיש הזה".
עוד דיברה על היכולת לבחור במחשבה אחרת: "יש גם את עולם הפרשנויות בנושא הזה, לאן הפרשנות הולכת ולאן לקחת אותה, לקחת אחריות על הכל, אם אני יודעת שאני חושבת מחשבות שליליות וזה מה שאני פוגשת במציאות שלי, חשוב לזכור שיש לי בחירה לשים את הפוקוס גם על דברים אחרים, חיוביים, כדי לשנות את זה, ולמשוך את הטוב".
"העבודה העיקרית היא להיכנס חזרה פנימית ולשאול למה זה קורה במרחב שלי"
בהמשך, הרחיבה גם על לקיחת אחריות במקום להאשים: "יש אנשים שלא 'סתם' מתלבשים עלינו. אם מישהו לא נחמד, הוא לא סתם יתלבש על מישהו אחר. אני מרגישה לא ראויה, אז מישהו צועק עליי בכביש. העבודה העיקרית היא להיכנס חזרה פנימה ולשאול למה זה קורה במרחב שלי, ממש לאתר את הנקודה ואת המקור לתחושה, ולקחת אחריות. אם ניקח את המילה אחריות, יש בה את השורש 'אחר', לא להאשים אף אחד, לא להאשים את האחר. צריך להבין מה יש בתוכי שהגיע למרחב שלי איש לא נעים, איפה הייתי לא נעימה לעצמי והוא מזכיר לי את זה, יכול להיות שנתתי מבט לא נעים אז מישהו הוציא לי אצבע משולשת, זה יכול להישמע מעייף אבל זה דווקא מאוד משחרר. כשאני תלויה באנשים אחרים, אני בכלא, וכשאני תלויה בי אני יכולה לשנות את עצמי, ולזכות בחופש אמיתי".
לסיום, על הצורך בסבלנות אמרה: "אנשים חושבים שאם נעשה תהליך עם מודעות, אז מהר מאוד הדברים ישתנו. להתאמן על מחשבה חדשה, זה לוקח זמן".
