"ביומיום בחברה הערבית זה ירי מתמשך - אין אכיפה"
פידה שחאדה, לשעבר חברת מועצת העיר לוד, על השנה המדממת ביותר בחברה הערבית: "ההבדל בין החברה הערבית לחברה היהודית שאין נוכחות"
252 נרצחים בחברה הערבית בשנת 2025. פידה שחאדה, יו"ר ארגון ההשפעה לקידום מנהיגות מקומית נגד פשיעה ואלימות ולשעבר חברת מועצת העיר לוד, דנה על הנושא והביעה את דאגתה.
תחילה דיברה שחאדה על העלייה במספר הנרצחים ועל הקושי בהבנת הנתונים לעומק: "המצב קשה, אנחנו בעלייה, במיוחד בלוד. בשנה שעברה נסגרה ב־13, השנה אנחנו מגיעים ל־20. פי שניים בערך. אם מסתכלים אז יש עלייה של 20% במספר הנרצחים בכל החברה הערבית, ואני לא יודעת איך אתם יודעים מה החלוקה של הרציחות, כמו פלילים ועוד, אתם מנחשים, גם אני מנחשת".
עוד הרחיבה על היעדר הגנה על עדים: "אני באופן אישי, עם עוד קבוצה, הקמנו קבוצה וזו עבודה ממש קהילתית עם נוער ומשפחות. זה ארגון חדש שהשנה הוקם. אני יודעת שיש עוד כמה ארגונים כאלו שקמו השנה, כי אנחנו מבינים שצריך לפעול מתוך הקהילה בחברה הערבית. אני מכירה מקרה מרמלה שהיה כתב אישום והגישו ערעור, והבן אדם לא הגיע כי הוא לא היה מוגן, ירו על הבית שלו. אין הגנה על עדים".
"כל פעם מנסים לזרוק את האחריות על החברה הערבית".
כמו כן, ביקרה את השיח סביב מעורבות השב''כ ואחריות משטרתית: "אנחנו מדברים על נתוני הרצח, ביומיום בחברה הערבית יש ירי מתמשך. אין צורך שמכניסים את השב"כ לפעולה לא שואלים את התושבים, רק כשזה מגיע לחברה הערבית. זה כמו משחק, נותנים לנו להתווכח על זה. אם המשטרה עכשיו באמצע פענוח תיק וצריכה כלי מסוים מהשב"כ, היא לא אמורה לשאול אותנו דברים, זאת העבודה שלהם. זה כל פעם נזרק באוויר, כל פעם מנסים לזרוק את האחריות על החברה הערבית".
על היעדר נוכחות משטרתית אמרה: "בואו נבדיל בין פשיעה ואלימות. זה נמצא בכל העולם. ההבדל בין החברה הערבית לבין כל מקום אחר בעולם, שאין משטרה, ואין נוכחות משטרתית אמיתית, לא לחלק לי דו"חות עכשיו. אם את עכשיו שומעת ירי, מישהי אמרה שהיא התקשרה למשטרה והיא לא הגיעה. המשטרה הגיעה יום אחרי, באמצע היום, ושאלה מול כל השכנים 'את זאת שהתקשרת?', והיא נבהלה. הציפייה שלה שהמשטרה תבוא באותו הרגע".
לסיום, שללה את המונח 'רצח למען כבוד המשפחה', וקראה לטפל בבעיה מהשורש: "אני מהחברה הערבית, לא נולדתי לא עם אלימות או פשיעה, זה לא אירוע תרבותי בשום צורה. כבוד המשפחה זה מושג שהכניסו מהתקשורת, זה לא קיים בעולם הערבי. פשיעה זה סימפטום של בעיות אחרות, כמו בעיות חינוך. משרד החינוך צריך להפעיל תוכניות בבתי ספר. אין תוכנית שמופעלת על ידי שום משרד שתוהה מה עושים עם הילדים, לדוגמה, שאיבדו את ההורים שלהם בעקבות אלימות בחברה הערבית".
