איך תיראה ישראל החדשה?
אראל סג"ל שיתף: "הולכת להיות מגמה דתית, חוזרים לאמיתות ישנות" • רותי רוסו: "רוצים מדינה משגשגת וחזקה ולא מוכנים להתפשר שישראל תהיה אימפריה"
האם לאחר המלחמה ישראל תעבור תהליך פנימי ותקום כמדינה שונה בתכלית? רותי רוסו ואראל סג"ל הביעו את דעתם על הנושא, נזכרו בכתבים העתיקים של עמי הספר ופרשו את משנתם בנושאים על זהות, ציונות, דת, אלגוריתמים וחינוך
תחילה פתחו השניים בשיח על מחלוקות והקשבה. סג"ל אמר: "אני יודע כמה עשית למען אנשים ולמען ישראל במלחמה, וכתבת משהו והתקיפו אותך, ואני מכיר אותך, אני יודע שעשית את זה מכל ליבך. וצריך להתחיל לדבר, ואני תמיד מדבר, אז גם את תדברי". רוסו השיבה: "אנחנו מכירים מעל 20 שנה ואף פעם לא הסכמנו, אבל זו לא חוכמה לא להסכים. צריך לא רק לדבר, אלא להתפשר".
סג"ל המשיך: "מקשיבים לנו אנשים מדי יום, אנחנו לא חייבים להסכים, עולם האידאות שלך יכול להיות שונה משלי, אבל שנינו רוצים שתהיה פה מדינה יהודית ודמוקרטית, שהילדים שלנו יחיו כאן והנינים ובזה אנחנו דומים". רוסו הסכימה: "אנחנו רוצים שהמדינה תהיה משגשגת, אנחנו מאוד דומים".
עוד דיברה רוסו על הבורגנות, הציונות והשאיפה לישראל חזקה ומשגשגת: "בשנתיים האחרונות אני טוענת שהבורגנות של הציונות החילונית והציונות הדתית מאוד דומות. אנחנו רוצים מדינה משגשגת וחזקה, אבל אנחנו לא מוכנים להתפשר שיהיה פה חינוך מעולה, אוכלוסייה איכותית, זה לא שאנחנו רוצים רק שתתקיים. אנחנו רוצים שישראל תהיה אימפריה. בחו"ל שונאים שאומרים שישראל אימפריה, בעברית זה עובד".
סג"ל טען כי לדעתו ישראל תתקרב לדת בשנים הקרובות: "אנחנו עם הספר. בעיניי זה צריך להיות הקו החדש בעולם. אני חושב שהולכת להיות מגמה דתית, אני מזהה את זה בעולם ובאירופה. כשאנחנו אומרים סטארט-אפ ניישן, אם מסתכלים על הכתבים של הנצרות הקתולית נאמר שם 'הכול מתחיל מהאל'. אנחנו בעידן שחוזרים לדבר על זה, אנחנו חוזרים לאמיתות ישנות".
"מה שמייחד אותנו זה לא שיש לנו את הספר, אלא שאנחנו יודעים לקרוא"
על זהות, חופש, והמאבק באנאלפביתיות יהודית, אמרה רוסו: "היה קל לוותר על כל דבר שמגדיר אותך, אנשים עשו את עצמם נמנעים מכל דבר שמגדיר אותך, לא מהמדינה ולא מהדת, כאילו נמנעת מהכול ובסוף נוצרו תת־אלפי הגדרות חדשות ומיליון חוקים, במקום שזה ייתן חופש זה ייצר חוקים. מה שמייחד אותנו זה לא שיש לנו את הספר, אלא שאנחנו יודעים לקרוא. לכולם יש את הספר, אבל כבר שנים יהדות מתעסקת בלהילחם באנאלפביתיות".
סג''ל השיב ודיבר על הדור הצעיר: "אנחנו יודעים מאיפה אנחנו באים ומה נתנו לעולם. אני מסתכל על הדור הצעיר, אני שואל את עצמי האם אנחנו פישלנו. אולי גם אני אשם, אני חי בתוך עולם של קולוסיאום. אני מכבד את התפקיד שמילאתי בשנים האחרונות, אבל גם אני בעולם הזה של השיח המתנגש. אני עשיתי דבר חשוב, נתתי לצד שלי, הייתי מהראשונים שבאו וכל כותבי ימין שכתבו נגד ההתנתקות והיום אנחנו במקום אחר. ולכן גם לי יש אחריות על השפה".
על אלימות ברשת, הוסיפה רוסו: "היום הבעיה המרכזית זה האלגוריתם, המדיה זה המסר, אז האלגוריתם מתגמל על אלימות. אם נחזור לאירוע שהייתי חלק ממנו, שיצאו עליי שפתחתי מסעדות בעזה, מה שלא היה ולא נברא, ואז כשאני אומרת שזה לא נכון זה פשוט לא מעניין אף אחד כי זה לא אלים ולא פרובוקטיבי. בסוף אלימות היום המשמעות שלה היא כסף, ולך תילחם בכסף. מה שיכול להילחם בכסף זה חינוך. כמו שאתה מחנך את הילד שלך להקרבה עצמית, שהוא יוצא להגן על יישובים ב-7 באוקטובר, אז צריך ללמד את הילד להימנע מעיוות הבצע ומלשתף פעולה עם האלגוריתם".
"אם היום אני אבוא לבתי ספר, אני אראה שהזהות היהודית חזרה לאופנה"
עוד המשיך סג''ל ודיבר על מתחים היסטוריים, ועל חופש זהותי לדור הצעיר: "המתח בתוך הציונות הוא מתח של מאה שנה והוא הולך ויורד, מתח סוציולוגי ושבטי וכו'. אנחנו יכולים לראות בתורת המספרים הגדולים מי פה ומי שם. ב-81' הייתה פה אחת ממערכות הבחירות הכי אלימות שהיו, אבל כשיש לך כבר את המתח ואת האירוע ומתיישב על זה אלגוריתם שמחפש את זה, ואני הכי נגד צנזורה, אבל כן, צריך לחנך את האנשים. אני שמח שהילדים שלנו הם יותר חופשיים, הם רואים פודקאסטים והם לא מחויבים לאיזה קו ליניארי. אני חושב שאם היום אני אבוא לבתי ספר, אני אראה שהזהות היהודית חזרה לאופנה".
על הדתה וטרנדים הוסיפה רוסו: "יש לי שתי בנות, אתה זוכר את צעקות ההורים על הדתה בתל אביב? בתי ספר שמאופיינים במלחמה נגד הדתה. הבנות שלי סיפרו לי שזה טרנד עכשיו לנשק מזוזה. הבן של אושייה מהשמאל הודיע לה שהוא מתחיל להניח תפילין, זה ממש נהיה טרנד".
סג''ל הסכים ואמר: "הילדים שלי הורידו כיפה, זה הפוך. אבל יש להם יהדות, אני לא דואג. הכוונה היא שאתה לא יכול לשלוט. חשוב לי שהילדים שלי מחוברים כולם. אני קורא לזה חיבור לחללית האם, כי בלי הזהות שלנו כיהודים אין לנו כלום. אז בבתי ספר האלו, למה זה קרה? זה ה-7 באוקטובר?".
לסיום, דיברה רוסו על איחוד בין ציונות חילונות ודתית: "שילוב של ה-7 באוקטובר, שהוא נקודת מפנה מבחינת היהדות והציונות הדתית, שניהם ביחד. עוצמה רכה של שניהם נוסקת, המניה שלהן גם. כשהחטופים חזרו שמעת שהם אמרו שהם הדליקו נרות, התפללו לאלוהים. מצד שני, אתה רואה ציונות דתית נכנסת לעמדות המפתח, רצה ב-7 באוקטובר. לא הבנתי עד כמה הציונות הדתית דומים לי ואני להם. אני מבינה שזה איחוד שהוא חייב לקרות, אנחנו אותו הדבר".
