עידו ברוש, יו''ר GameIS, איגוד תעשיית המשחקים הדיגיטלים בישראל, שוחח עם איריס קול ב-103fm על תעשיית הייצוא ועל השפעת הגיימינג על ילדים ונוער. ברוש הסביר למה משחקים דיגיטליים הם הרבה מעבר לבידור
תחילה דיבר על תפקידה של ישראל בתעשיית הגיימינג העולמית: "אני מוביל היום את איגוד הגיימינג, שמהווה בית לתעשיית המשחקים בישראל, כל מה שקשור לפיתוח משחקים בכל הפלטפורמות במדינה שלנו. לישראל יש בהחלט תפקיד בתעשייה העולמית, אנחנו מייצרים 10 מיליארד דולר בשנה מתעשיית המשחקים פה בישראל. תעשיית המשחקים העולמית מייצרת בסביבות ה־180 מיליארד דולר בשנה. זו תעשיית הבידור הגדולה בעולם".
על אופייה של התעשייה הישראלית אמר: "קודם כל צריך להגיד שכל המשחקים שמיוצרים בישראל, רובם המוחלט מיועד לקהל בינלאומי. תעשייה שהיא מוכוונת ייצוא. בישראל בעיקר מייצרים משחקים למובייל. חברות גדולות בישראל מייצרות משחקים בעיקר למובייל ולקהל קצת יותר בוגר".
בהמשך, ברוש דיבר גם על התפיסות השגויות סביב גיימינג: "יש דיסוננס יחסית גדול בין אנשים שהם גיימרים לבין אנשים שהם לא. לפני כמה שנים הייתה התפוצצות תקשורתית סביב ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי שגיימינג זה ממכר, למרות שזה לא מה שהם אמרו. בגדול, כמו כל דבר בחיים שהוא מהנה, יש אנשים שמגזימים. אם שומרים על איזון, אז יש הרבה מה להרוויח מזה".
על סוגי המשחקים הסביר: "יש המון סוגים שונים של משחקים, כל משחק מפעיל דברים שונים. זו תעשייה ענקית, קשה להכליל. כשמשחקים משחקים בתור ילדים יש לזה יתרונות, גם בהפעלת החשיבה וגם בהפעלת היכולות המוטוריות, כי בעולם המשחקים זה לא עניין של לעשות את המהלך הנכון בזמן הנכון, אלא רמה של דיוק, ללחוץ על הכפתור בזמן הנכון ובסדר הנכון".
לסיום, דיבר על ההבדלים בין הפלטפורמות השונות ועל החוויה החברתית: "משחקים במובייל הם אחרים ממשחקים של מחשב או פלייסטיישן. כשהייתי צעיר גדלתי על משחקי מולטיפלייר. במקרה שלי, כשהייתי צעיר לא הייתי הכי חברתי, ובזכות עולם הגיימינג נפתחתי, והיום החברים הכי טובים שלי הם אנשים שפגשתי לראשונה בעולם הדיגיטלי ואז זה עבר לעולם הפיזי. בסוף, כשעושים דברים באיזון, נהנים מהיתרונות ולא סובלים מהחסרונות. ואם מגזימים, כל דבר בחיים הוא מסוכן ולא טוב. בסוף זה מתקשר לדיון האם זה מתאים לילדים, ופה ענף הגיימינג אוכלוסיית הגיימרים 20% הם מתחת לגיל 18. יש ענף שהרבה מבוגרים נהנים ממנו, וכשמבוגר רוצה משהו ויש לו תחביב זה עוזר. כשמתייחסים לילדים, צריך להגיד שיש הבדל בגילאים בין 9 ל־16, אבל יש יתרונות חיוביים. הרבה פעמים שואלים מה העצה, אז אני אומר: ילד שרוצה לשחק בסוף ישחק. להורים אני ממליץ לא להגיד לא, אלא למצוא לו את המשחקים הנכונים".