"בקצה העולם - אולם מלא שמכיר את הלחן"
עידו חיטמן, בנו של עוזי חיטמן, שיתף בחוויות אישיות מאביו ובמשמעויות מאחורי שירים כמו 'מרלן', 'אלוהים שלי' ו'מי ידע שכך יהיה'
עידו חיטמן, בנו של עוזי חיטמן, שוחח עם רז שכניק על הקריירה המשמעותית של אביו ובייחוד על השיר 'אדון עולם' וההשפעה האדירה שלו על העם היהודי ברחבי העולם.
רז שכניק סיפר שעידן רייכל אמר לו ש"אדון עולם" הוא השיר שהוא הכי היה רוצה לעצמו, ושיבח את השיר ואת השפעותיו. עידו חיטמן שיתף: "גם אבא ראה ביצירה הזו כ'מאסטרפיס' של החיים שלו. כששאלו אותו באיזה יצירה הוא הכי גאה, הוא אמר בלחן לשיר 'אדון עולם' - בגלל הבית שהוא גדל בו, בית מסורתי. זה לחן מסורתי אבל הושמע בכל בית והוכנס לבתי כנסת. מעבר לזה שזה היה חשוב לאבא, זה משהו מאוד פורץ דרך, כי זה לחן עדכני שהחליף לחן מסורתי שהיה בבתי כנסת בכל העולם".
עידו המשיך וסיפר על הפעם שנסע אביו לקצה השני של העולם ואיך הלחן שחיבר לשיר 'אדון עולם' הגיע עד לשם: "במהלך השנים אחרי שהוא נפטר היו הרבה ביצועים ועיבודים חדשים. היה לאבא רגע מרגש במיוחד כשהוא ליווה משלחות של בתי ספר לרוסיה בשנות ה-80. הוא הגיע לסיביר וביקשו ממנו לשיר, הוא ישב בפני קהילה של יהודים וכולם הכירו את השיר - הוא נפעם מזה. בקצה העולם, בסיביר, אולם מלא שמכיר את הלחן".
"זה מסמן את מה שהוא מסמל בציבור - את האהבה והכמיהה לבן אדם"
שכניק ציין כי 27 רחובות נקראו על שמו של עוזי חיטמן. עידו הדגיש: "למיטב ידיעתי זה היוצר/אמן שהכי רחובות בישראל נקראו על שמו, אני חושב שזה מסמן את מה שהוא מסמל בציבור, את האהבה והכמיהה לבן אדם, וזה כבוד גדול למשפחה ולו".
על השיר 'ניגונה של שכונה' סיפר עידו: "זה על בית ילדותו. כשהוא כתב את השיר אני הייתי ילד, הספקתי לשאול אותו לפני שנפטר למה הוא כתב שיר כל כך נוסטלגי כשהוא היה בחור כל כך צעיר, בן 19. הוא לא נתן הסבר מדויק אבל היה בו שילוב בין להיות ילד ללהתגעגע כל הזמן לילדותו שלו. התשובה הייתה שהוא התגעגע לילדות כבר בגיל 19".
"אני זוכר שבלילות היו מגיעים חיים משה, זוהר ארגוב ז"ל ואמנים אחרים"
עידו שיתף בחוויות שספג בבית שהיה גם בית וגם אולפן הקלטות: "כשהייתי בן 4-6 גרנו ברמת גן, אחד החדרים היה אולפן הקלטות. אני זוכר שבלילות היו מגיעים חיים משה, זוהר ארגוב ז"ל ואמנים אחרים. כשעברנו לבית פרטי אימא שלי ביקשה ממנו לעשות הפרדה בין הבית לאולפן, אבל היו מקרים שנגיד ישבנו לראות משחק כדורגל והוא היה קם והולך לחצר, הייתה לו שם פינה, והוא היה מתחיל לשרבט".
על השיר 'מי ידע שכך יהיה' אמר: "השיר הוא פנתיאון במוזיקה, אבל חבל שאחרי 50 שנה חזרנו על מלחמה וזה זכה כשיר שהכי מאפיין את המדינה וההווי שאנחנו חיים בו. שכשאבא שלח את השיר לרשות השידור הוא לא התקבל להשמעה, אמרו לו שהשיר פסימי. הוא שלח אותו במקור בלי הבית האחרון של 'פושטים את מדי הזית', ואז אבא הוסיף את הבית, שלח ומאז זה הפך למה שזה".
על השיר 'אלוהים שלי' סיפר: "זה משהו שהעסיק מאוד את הציבור, זה נבע מזה. הוא רצה לכתוב שיר ילדים כי הוא מאוד התחבר לילדים. הוא היה רואה גאווה בקטלוג 'זמר לילדים'. הוא ניסה לחשוב מה חושב ילד שנולד כאן ולמה הוא מתפלל, מכאן הגיע השיר על כמיהה של ילד שיגיע השלום".
"הוא אהב לכתוב הרבה על שלום, ציפייה לשלום ומצב עכשווי"
על השיר 'נולדתי לשלום' אמר: "השיר הזה פורסם לכבוד סעדאת, אבל הוא נכתב במקור שלושה ימים אחרי שנולדתי לרגל הולדתי. השיר ביטא את הכמיהה והרצון שלו שהילדים שלו ייוולדו לסיטואציה שיש כאן כבר שלום. הוא הקליט אותו בקולו יותר בסמוך לפטירתו. הוא היה מאוד ורסטילי בכתיבה שלו, יש מוטיבים של שירי אהבה - לבת זוג או למדינה, כמו 'סירה טרופה' למשל. הוא אהב לכתוב הרבה על שלום, ציפייה לשלום ומצב עכשווי".
על הקשר של אביו עם זוהר ארגוב ז"ל ועל השיר 'מרלן' סיפר: "הקשר של זוהר ארגוב ז"ל לאבא נוצר דרך האחים ראובני שהכירו את אבא כיוצר פורה. אבא היה מתרשם מאנשים מתוך הקול שבוקע מגרונם ולא מצבע עורם, זה משפט שנאמר בבית. אני זוכר את זוהר בבית כילד, אבא מאוד אהב אותו".
עריכה: עידן נאור
