רוחמה בוחבוט, אימו של שורד השבי אלקנה בוחבוט שהושב משבי חמאס ברצועת עזה, שוחחה עם סיון כהן ב-103fm על אודות מאמצי השיקום של בנה, ועל ההתמודדות האישית שלה עם הטראומה הגדולה.
בפתח השיחה נשאלה בוחבוט את השאלה הכי מתבקשת: מה שלומה. "כרגע אין תלונות, כרגע נאבקים עם הבריאות, עם השיקום של אלקנה, לאט אלט, העיקר שהוא כאן", השיבה.
ומה שלום אלקנה, בנה? "זה ייקח זמן, הכל עניין של זמן. אני בתקווה מאוד גדולה שהוא יתרפא מזה באמת, אבל זה יהיה קשה מאוד", השיבה האם. "ניצולי שואה שלנו עד היום מדברים על השואה ועל מה שהיה, והסיפורים לא נגמרים. זאת שואה מספר שתיים, אבל אנחנו נתמודד עם זה. אלקנה לוקח על עצמו את האשמה, ואנחנו מנסים להרגיע, לדבר. כמובן שיש לו ליווי של פסיכולוגים ושל עובדת סוציאלית".
הוא ניסה להצילך כמה שיותר הוא לא הייה מוותר לעצמו, הוא היה עוד יותר חולה היום, עוד יותר מצולק בנפשו. הוא עשה את זה בלב שלם. הוא אמר: אמא, לא ידעתיש אני הולך להיחטף. עשיתי את זה, אלה אנשים שאני דאגתי להביא ואני דאגתי שיחזרו הביתה. מה שיכולתי'.
בהמשך שיתפה על אודות העינויים שעבר בנה. "התעללות מסוג כזה? צריך לעבור בית ספר. אני לא יודעת מאיפה היו להם כל הרעיונות להתעללות הזאת. אלקנה, התעללו בו נפשית. ידעו בדיוק באילו נקודות לפגוע בו. פיזית, הבן שלי כולו מצולק".
בוחבוט נמצאת כיום במאבק מסוג אחר. "מהיום שבו פרסמו את הרשימה של 33 ההומניטריים, פה חטפתי בום בגוף, והרגשתי שהנשמה שלי יוצאת ממנו", שיתפה. "בבדיקה באותו שבוע התעורר הסרטן במקומות אחרים בגוף, ומאז אני בטיפולים".
היא סיפרה בכנות: "אני אמא, ואמא שלא מרגישה את הילדים שלה לא נקראית אמא. הרגשתי את אלקנה בוקר, צהרים וערב, וידעתי שהוא לא בטוב, וכמה שהבנים שלי ניסו להרגיע אותי אמרתי שאני מרגישה את אלקנה והוא לא בטוב. הגעגועים, אי הוודאות, אמרו לו: 'אמא שלך מתה, אשתך מתה, אנחנו מתפללים על ראם שימות'. מה שהחזיק אותו זו המחשבה איך הוא מחזיק את היד של ראם. ראם היה בראש שלו כל הזמן, לשבת באפילה ולשמוע דברים כאלה? מה יותר גרוע מזה?".