"יש אנשים שהוא השפיע על גורלם באופן ישיר"
היוצר קובי פרג' על הסרט הדוקומנטרי החדש 'בעל החלומות', סרט על יוסף שילוח והמורשת שלו: "זה סרט שמדבר על מהגרים, זה מעביר אותנו שיעור"
היוצר, הבמאי, השחקן ואיש התקשורת קובי פרג', שוחח עם איריס קול ב-103fm על הסרט הדוקומנטרי על יוסף שילוח בהוט 'בעל החלומות', על התהליך מאחורי הסרט, ההשראה האישית והחיבור לתרבות הישראלית.
תחילה הסביר פרג' את המניע לתיעוד חייו של שילוח: "התיעוד של עומר היה נועד לא לטובת סרט. היא רצתה שיהיה תיעוד שלו כי הוא היה חולה מאוד והיא הבינה שזה מתקרב לסוף, היא רצתה שיהיה לה תיעוד, שאם יהיו לה ילדים הם יוכלו לראות את הסבא שלא הספיקו לפגוש. לשילוח היו חיים מורכבים ולפני יומיים מלאו 15 שנים ללכתו, והסרט מצליח להתמקם ביומיום של כולנו עכשיו, זה מציב מראה על חיינו. החיים שלנו פה קשוחים, זאת האמת".
בהמשך, סיפר כיצד נולד הרעיון ליצור את הסרט: "עשו כתבה על שילוח והתקשרו אליי. בכתבה היו מרואיינים הרבה אנשים שעבדו איתו, ואני הייתי השאלה האחרונה: 'מה נשאר ממנו?' עניתי 'לא נשאר כלום'. וזה היה טעון באותה תקופה בעשייה של הסרט על שושנה דמערי ואנחנו מעין סוכני זיכרון, זה מה שמזיז אותנו. התשובה הובילה שהכתבה התפרסמה, וכתבו לי 'שווה סרט?' עניתי 'כן', והמשכתי הלאה. לא חשבתי שיש בי מקום לעוד ביוגרפיה כזאת, ואז כתבתי להם במוצאי שבת 'אנחנו עושים סרט על שילוח', הבנתי שראיתי בו משהו מעבר לדמויות".
"ילד מהפריפרייה לא ראה בו כמתנשא, זה חלק מהתרבות של העם הזה"
עוד התייחס לביקורת על הדמויות של שילוח והדגיש את הכישרון וההומאז' שלו לצ'רלי צא'פלין: "אני מתקשה להשלים עם המושג 'דמויות נלעגות', גם כשחקן. לדעתי הוא היה וירטואוז, הדמויות הם הומאז' לצ'אפלין. העניין של ה'נלעגות', כי במסגרת התחושה שמלווה אותו כל החיים, והמאבקים האין סופיים, כל הקולנוע שאיתו הוא מצליח, ויש בזה מידה לא מבוטלת שקורה לכל שחקן שקורה לו משהו טוב בחיים, גורלו של שחקן שמשהו מצליח לו והצליח לו. אבל אחר-כך מבקרי קולנוע אומרים לו שהוא יצר דמויות מזרחיות נלעגות. ילד מהפריפרייה לא ראה בו כמתנשא, זה חלק מהתרבות של העם הזה".
פרג' סיכם את אישיותו של שילוח, האנושיות שבו והשפעתו על אחרים: "בסוף זה היה איש עם מצפון. אני חושב שהמערכות שהוא נכנס אליהן, הוא נכנס אליהן באופן מאוד מודע. באופן מאוד אמיץ. הזכרת צלקות בילדות, אבל היו לו צלקות בנעורים ובבגרותו. יש לו סיפור קשה, שהוא התהלך עם אשתו באלנבי והמוכרת אמרה לו 'זה לא בשבילך', והוא נעלב עד עמקי נשמתו. הפצע והמאבק לשינוי נולד ממקום אמיתי. הוא מנסה לשנות ולתקן, זה איש שהיה מאוד מסוכסך עם המקום הזה, כמעט באופן מחאתי. אבל זה נבע מהאנושיות הגדולה, הלב הגדול והאומץ שהיה לו. יש אנשים שהוא השפיע על גורליהם באופן ישיר. בשבילי הוא שכב על הגדר, בשביל שחקנים כמוני ואנשים כמוני. גם כיוצר אנחנו כבר לא צעירים, מצאתי שם שיעור, על סבא שלי. זה סרט שמדבר על מהגרים, זה מעביר אותנו שיעור. הוא לא התיישב והתענג, אמר 'הצלחתי', אין לו את זה. הוא היה עסוק בלתקן, לשנות ולבקר".
