ליאור אשכנזי וטל גרושקה שוחחו עם רבקה מיכאלי ב־103fm על הגרסה העדכנית, הפרועה והצבעונית למחזה 'אמאדאוס' מאת המחזאי פיטר שאפר, בבימויה של רוני ברודצקי, בבית לסין.
תחילה הסביר אשכנזי את נקודת המוצא ההיסטורית והדרמטית של המחזה והקונספירציה שבמרכזו: "פיטר שאפר לקח איזושהי מין שמועה קונספירטיבית שמוצארט בגיל 32 בעצם נרצח על ידי סליארי, הייתה קונספירציה כזאת. סליארי היה מלחין החצר של הקיסר האוסטרי יוסף השני, במאה ה־18. קנאת יוצרים הייתה בכל מקום. סליארי היה אחד המלחינים המפורסמים אז, הרבה יותר מפורסם ממוצארט בתקופתו. וכשיש מולך גאון, אתה מרגיש בינוני".
גרושקה המשיך ושיתף בהתמודדות האישית עם התפקיד והניסיון להאניש את הדמות: "זה היה מפחיד לגשת לתפקיד, רציתי להזכיר לעצמי שאני בסך הכול רוצה להביא בן אדם שחי בעולם, עם כל הגאונות והכישרון והטירוף. הדבר הכי חשוב שנביא מישהו שנאמין שהוא מתקיים על הפלנטה הזאת. כל הזמן חזרנו על מערכות היחסים, לקשר שלנו, דפוסי התנהגות".
בהמשך, תיאר אשכנזי את הקונספט הבימתי החדשני של ברודצקי: "רוני הבמאית, היא מקסימה ונוח לעבוד איתה. חשוב להגיד שהיא באה עם איזשהו קונספט שהמחזה מתרחש בעצם היום, ההווה שלו זה היום, 2025. ההצגה מתחילה כחקירת רצח עם שני חוקרים. פיטר לא כתב את זה, זה הכול הדמיון של רוני".
גרושקה פירט עוד על דמויות המשנה: "היא עשתה אדפטציה למרגלונים שהיו מרחרחים בעיר והיו הולכים לספר אחד לשני, להעביר אינפורמציה, היא הפכה אותם לחוקרים".
אשכנזי סיכם את מסגרת העלילה למחזה המקורי ועל השאלה הערכית שעומדת בלב ההצגה: "הם חוקרים רצח, וסליארי הוא החשוד העיקרי. בסוף אף אחד לא מאמין לו. אין פה ספוילרים, אנחנו יודעים מה קרה בסוף. היה לנו דיון במהלך החזרות, האם עדיף להיות בינוני אבל עשיר ומפורסם כשאתה חי, או אחרי מותך להפוך לאגדה".