השחקנית סיגל שחמון, שוחחה עם איריס קול ב-103fm על נושא הפרשנות ועל האופן שבו המוח שלנו מייצר תגובות רגשיות אוטומטיות.
תחילה שחמון הסבירה את ההבדל בין המוח ההשירדותי למוח הקדמי: "המוח ההישרדותי שלנו, שאחראי על רגשות כמו פחד ותוקפנות, למה הוא עובד כל-כך חזק? כי היינו חיות של טבע, שהיינו צריכות לשרוד יום־יום. המוח חושב שאנחנו במצב של סכנה. ביום שנבין שככה המוח עובד, תהיה לנו אפשרות לבחור באיזו פרשנות לבחור".
שחמון נתנה דוגמה: "לדוגמה, אם את מסמסת לי ורואה שני וי כחולים, ואת רואה שאני לא עונה ומחוברת, אז באוטומט יש כיווץ ואת נעלבת. הנה המוח ההישרדותי לפרשנות. פרשנות היא לעולם נגדנו. אין לנו בחירה בפרשנות. המוח לרוב יפרש שלילי, למה? כי אנחנו במוד של הישרדות, מוד קדום שגם ב־2026 פועל כמו שפעל אצל האדם הקדמון".
בהמשך, הסבירה כיצד לעבור מהפרשנות האוטומטית, לשלב הבחירה המודעת: "לרוב הפרשנות היא שלילית. כשאני נעלבת, הפרשנות היא 'היא לא אוהבת אותי', ואז פה נולד השכל, שאומר 'רגע, יש לי אפשרות לבחור, ולא רק בדברים המכווצים. יש לי אפשרות בחירה לבחור בפרשנות אחרת'. האם יכול להיות שהחברה לא עונה מסיבה אחרת, ולא רק כי היא לא אוהבת אותך?".
עוד הדגישה את החשיבות לזיהוי הפרשנות הראשונית: "את יכולה להבחין בפרשנות ולהגיד 'האמת, 'אני לא יודעת. זה מה שהמוח שלי מספר, אבל אני לא יודעת'. יכול להיות שהרגע קרה משהו, לעולם לא נדע. צריך לשים פנס על הדבר הראשוני שעולה, הפרשנות שעולה ישר, ורגע להגיד 'רגע, האם יכול לקרות עוד משהו, מעבר למה שאני ישר מרגישה שקורה כרגע?'. המוח אומר 'תכיני אותי למקרה הכי גרוע', ואז מה שיבוא, הוא יוכל להתמודד איתו".
לסיום, הרחיבה על מגנון ההשירדות ועל השפעתו המתמשכת: "המערכת מכינה את עצמה למקרה הכי גרוע, להכין אותנו לדבר שיגיע, אבל זה רק מנגנון. לדוגמה, חדשות, זה פרשנות אחת גדולה שמבילה אותנו כל רגע, כל דקה. חשוב להכניס אוויר ממחשבה למחשבה".