"אנחנו שוב במצב של לתת מזוודות של כסף לחמאס"
איילת גולדין קאופמן, אחותו של סגן הדר גולדין, הזהירה מהחזרת מדיניות ההפקרה: "אנחנו כחברה לא ניתן לרן להיות הדר גולדין"
איילת גולדין קאופמן, אחותו של סגן הדר גולדין, שוחחה הבוקר (ב'), עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm על מאבק של 11 שנה, על השבת רן גואילי, על האחריות הלאומית והמחיר הערכי והזהירה מהחזרת מדיניות ההפקרה.
תחילה תיארה גולדין קאופמן את מצבה האישי והרגשי: "אני לא יודעת להגדיר את שלומי, כנראה שאדע להגדיר טוב יותר כאשר החטוף האחרון יחזור, ואנחנו את הסיפור הזה של שבויים בידי האויב נוכל לשים מאחורינו ולהתחיל להשתקם - זה משהו שמאוד מניע אותנו גם ברמה האישית, את משפחות החטופים".
עוד התייחסה לשבעה שנערכה להדר ולתחושת סגירת המעגל: "יש בזה סגירת מעגל מאוד גדולה, אתה קורא לזה שבעה שנייה, אבל זו הייתה ה-שבעה. אבא שלי אמר שהוא לא קבר אותו, הוא לא נפרד ממנו, הוא המשיך להילחם עליו. גם החיבוק המאוד גדול של החברה הישראלית, זה נתן המון עוצמות, תחושת שייכות וחיבור, זה נתן המון. מהבחינה הזאת, החזרתי את אחי הקטן הביתה".
גולדין קאופמן הביעה זעם, ותחושה של חזרה לדפוסי עבר: "כשאנחנו רואים את המהלכים, זה נורא ואיום. בסוף אני פותחת את העיניים בבוקר ואומרת שלא יכול להיות, מרגיש שחוזרים ל־6 באוקטובר, לכל מה שחווינו. והסיפור הזה של המילים 'שיקום', שמענו את כל המילים, שיקום שווה כסף, אינטרסים שווים כסף. הסיפור הזה שיש לנו חייל בשדה הקרב שיצא להגן עלינו, וכל הבכירים אומרים שיודעים איפה הוא, וחמאס יודע איפה הוא, החמאס מעכב אותנו, והנה הכלבים נובחים והשיירה עוברת מה שנקרא, ואנחנו עוברים לשלב הכסף. הדבר הזה הוא מפחיד כל כך".
לדבריה, אין לנו ברירה אלא לצעוק את זה: "מפחיד אותי כאחות של הדר שחוותה את זה על בשרה, ומפחיד אותי כישראלית שמגייסת את הילדים שלה. בשנתיים האחרונות הרגשתי שהצלחנו לשים את הערכים בחזית, להראות מלמטה שכולנו נלחמים על הערכים שלנו כישראלים, ולראות את זה כל כך מהר חוזר, זה מפחיד, ואין ברירה אלא לצעוק את זה".
"ואנחנו נותנים לחמאס למשוך אותנו ומעבירים לו כסף בו זמנית"
בהמשך, התייחסה להשוואות של רון ארד, ולמדיניות העברת הכספים לחמאס: "ההשוואה לרון ארד, זה לא שאיבדנו קשר עם האויב, אנחנו בקשר יומיומי עם האויב שמחזיק אותו. תחשוב שאנחנו מתחילים להעביר מזוודות כסף לחמאס, שמחזיק באופן לא הומניטרי ובאופן לא חוקי בחייל שלנו, ואנחנו נותנים לו למשוך אותנו ומעבירים לו כסף בו זמנית. אנחנו כחברה לא ניתן לזה יותר לקרות, לא משנה באילו מילים יפות יעטפו את זה, בסוף אנחנו שוב במצב של לתת מזוודות של כסף לחמאס. בכירים יודעים בדיוק איפה רן גואילי, ושהם מושכים אותנו ושהם לא נותנים את המידע, הם שוב עושים מה שהם רוצים ואנחנו שוב רוקדים לפי החליל שלהם. אנחנו כחברה לא ניתן לרן להיות הדר גולדין".
על הצורך לשינוי עמוק בחברה הישראלית, הרחיבה: "אנחנו עוד במשימה, כל המשפחה בתוך הדבר הזה, אין עדיין שקט, יש המון מה לשקם. להחזיר את כל השבויים שלנו ואז להתחיל לשקם וליצור משהו אחר. לראות את הזליגה כל כך מהר זה כואב. אני מסתכלת עלינו מהצד, אני אומרת וואו, 11 שנה, זה בלתי נתפס. אז יש שלב שהשבנו את הדר, אבל המשימות של לתקן את החברה והמצב, אנחנו שם. לאור ההתנדבות המטורפת, חיילי צה"ל והמילואימניקים, אנחנו כחברה לא נצליח להרים את הראש בלי לשנות פה משהו משמעותי. החיילים התחילו לשנות בעשייה המטורפת שלהם בשנתיים האלו, וזה צריך להמשיך. זה מתחיל בנטישה ובהפקרה של רן. מדובר פה באויב מספר 1 שטבח בנו ומסרב לנו לתת מידע על רן".
"זה התפקיד שלנו כחברה להחזיר אותו"
לסיום, חתמה במסר אישי ולאומי על אחריות חברתית: "אני אשמח להגיד שאני חושבת שזה התפקיד שלנו, יש משהו שבשיח שצריך להשתנות. זה התפקיד שלנו כחברה להחזיר אותו, זה צריך לצאת בקול גדול מכולנו, שרן יחזור, זאת לא שאלה. לפני שהכסף יחזור, לפני שהאינטרסים מנצחים".
עריכה: קלרה זרצקי
