הבוקר פורסם שבן זוגה של הזמרת נסרין קדרי תקף את שורד השבי רום ברסלבסקי בקטטה במועדון בתל אביב. לא ניכנס לאירוע הספציפי, אבל חשוב לשים לב למה שאמרה אימא של רום בעקבות התקרית: 'אלו ששבו אומנם נראים כאילו הכול טוב, אבל עוברים סערות מבפנים'.
וזה בדיוק העניין - אנחנו שמחים על כל מי שחזר, אבל ככל שנחשפים לסיפורים האישיים, לעינויים הנוראים שכל אחת ואחד מהשורדים עברו במרתפים, שום דבר לא דומה למה שהיה שם, ומעולם ישראל לא חוותה אסון בסדר גודל שכזה. הפגיעות בגוף ובנפש קשות, שורד שבי זה לכל החיים, גם מי שנראה לנו חזק, יסחוב על גבו את המסע הנורא עד סוף החיים.
המדינה אומנם נמצאת שם בשבילם, אבל לא מלא! קיצבה חודשית לכל החיים בגובה 3,300 שקלים, מענק חדפעמי בגובה של כ-50 אלף שקלים, טיפול רפואי מיוחד שלא במסגרת סל הבריאות ל-36 חודשים.
ואז מה? אם הכנסת הייתה מאשרת את המענק החד פעמי בגובה ארבעה מיליון שקל, הצעה של ח"כ פנינה תמנו שאטה - שנדחתה כי מה פתאם לאשר יוזמת חברת כנסת מהאופוזיציה - שורדי השבי לא היו צריכים לצאת לגיוס כספים במימון המונים, להסתמך על טוב ליבם של הישראלים. יש המוני ישראלים טובים, אבל יש גם לא מעט שמקללים ומעליבים ומייחסים להם השתייכויות פוליטיות. והם בכלל לא ידעו שהם כאלה, והם מחכים עדיין לוועדת חקירה ממלכתית שלא תקום כדי לספר להם ולנו סוף סוף מה קרה בשבעה באוקטובר.