"אנחנו מדברים על מגזרים שלמים שלא ערים בכלל לחוק"
עו''ד קרן אוחנה הביאה את תמונת המצב של הגנים הפיראטיים בישראל • כך נראית תופעת הגנים הפיראטיים מבפנים: "ילד הוא ילד הוא ילד"
רגולציה, אחריות הורית ופערי אכיפה: כך נראית תופעת הגנים הפיראטיים מבפנים. עו''ד קרן אוחנה, מנכ''לית ארגון גני הילדים הפרטיים, שוחחה היום (ג') עם ענת דוידוב ב-103fm והביאה את תמונת המצב של הגנים הפיראטיים בישראל.
תחילה פתחה עו''ד אוחנה והרחיבה על המורכבות הרגולטורית: "גילי לידה עד 3 עברו למשרד החינוך ב־22', עברנו תהליכי ארוכי טווח, ממשרד העבודה והרווחה לכלכלה ולחינוך. אנחנו יושבים בתוך מקום שאמור להיקרא בית. הרגולציה וכל האופרציה של להפוך מסגרות חינוך שהיו פיראטיות למוסדרות - זאת ריצה למרחקים ארוכים".
על העלייה במסגרות המורשות והפער מול היקף השוק בפועל אמרה: "אנחנו רואים שלאורך התקופה האחרונה כמות המסגרות בעלות הרישיון הולכת וגדלה, אבל זה עדיין טיפה בים ביחס למה שיש לשוק להציע. יש פער גדול בין המסגרות המוסדרות לפיראטיות, מכיוון שהבירוקרטיה כרוכה בעלויות מטורפות".
"מי שמפעיל מסגרת כזאת ללא היתר או רישיון עובר עבירה פלילית"
בהמשך דיברה על ההגדרה החוקית ועל התופעה עצמה: "החוק הגדיר מהו מעון, מעון זאת מסגרת שיש בה 7 ילדים ומעלה. מי שמפעיל מסגרת כזאת ללא היתר או רישיון עובר עבירה פלילית שדינה קנס ומאסר. אנחנו יודעים שמסך המסגרות בשוק, שיכולות לעמוד על מעל 12 אלף מסגרות, רק פחות ממחציתן מאושרות ובעלות רישיון. למה? כמו שאמר יו"ר ועדת חינוך, זה טמון בגובה המחירים, ברגולציה המקומית של הרשות המקומית, זה טמון באי הידיעה. אנחנו מדברים על מגזרים שלמים שלא ערים בכלל לחוק. מערכת החינוך אמורה לייצר הסברה, וידוע למי שפותח מסגרת - היום יש תנאים ספציפיים להפעלת מסגרת בגילים האלו, שמי שלא עובד על פיהם - עובר על החוק".
עוד דיברה על חלוקת האחריות במקרים כאלו: "משרד החינוך קיבל עליו את הסמכות והאחריות להפעיל את הבקרה על מסגרות כאלו, אבל כאימא ובעלים של מעון, האחריות מתחלקת לשלושה: ראשית על ההורים, ששמים את הילדים במסגרת כזאת, שידעו שהאחריות היא גם שלהם. ההורים צריכים לבקש את הרישוי, את ההכשרה, את הדרישות שהחוק מחייב, לפני שכף רגלו של ילד תדרוך במקום כזה".
"משרד החינוך צריך להפעיל מערכות שיאכפו את המסגרות שפועלות ללא רישיון והיתר"
על הצורך באכיפה אפקטיבית אמרה: "ההורה צריך לוודא שהילד מקבל תנאים בסיסיים. אנחנו מדברים על עניין של חיים ומוות, לא הכול מתחיל ונגמר בכסף. אצלי המעון בירושלים גובה בין הנמוכים שיש, ואני מאמינה שזה שירות שצריך להיות נגיש לכול. עדיין האחריות מתחלקת, יש אחריות ציבורית למחוקק ולמוציא לפועל. משרד החינוך צריך להפעיל מערכות שיאכפו את המסגרות שפועלות ללא רישיון והיתר".
לסיום הסבירה על הפגיעה בתדמית המסגרות הפרטיות: "התדמית והראייה של הציבור במסגרות הפרטיות נפגמת בכל מקרה כזה. היום המסגרות הפרטיות הכי טובות שיש, ולכן אני חושבת שמקרים כאלו, שהם נדירים, עושים נזק לכולנו. ליבי עם המשפחות. ילד הוא ילד הוא ילד, אני אומרת את זה כאימא שכולה. אני מקווה שנלמד מזה, שיבואו ימים טובים בחינוך ובכלל".
