אלפי מחבלים מצוידים, מגדלי תצפית, מוצבים מבוצרים - לאחר כשנתיים של מלחמה, ברור כעת לכל, כי חיזבאללה היה מוכן ביום פקודה לפלוש ליישובי הצפון. תא"ל (מיל') יובל בזק, אביו של רב"ט גיא בזק ז"ל, ביקר את התפיסה הביטחונית והאסטרטגית של צה"ל ואי הפקת הלקחים שלשיטתו לא קרתה.
"כשאני קראתי את הכתבה על הצפון, אני הייתי מוטרד, בעיקר מהדרך שבה התפרשו הדברים בצה"ל. הייתי 40 שנה איש צבא, חייל, קצין, איש גולני, רוב חיי הייתי בצפון. בצפון, המצפן המרכזי תמיד היה הגנה על יישובי הצפון, כמטרה ראשונה במעלה. אחרי שנתיים וחצי הצפון עדיין מלקק את הפצעים שלו, החיים עוד לא חזרו למסלולם. שנה שלמה תושבי הצפון היו מפונים, יישובים נהרסו, עסקים נחרבו. ברגע שאתה נכשל בשאלה היסודית שלך, אתה חייב לשאול את השאלות הקשות. אתה חייב קודם כל תשובות לעצמך, איך הגענו למצב הזה?", שאל בזק.
"חיזבאללה בנה צבא עם לוחמים, עם יכולות התקפה נרחבות, יכולות פעולה סימולטניות, כוח רדואן. האירוע הזה היה בעל פוטנציאל להיות אירוע קשה", הבהיר.
לאחר מכן, ביקר בזק את התחקיר שנעשה בנושא: "התחקיר בעומק שאני מדבר עליו לא נעשה. האירוע דורש ועדת חקירה, הסיפור לא קשור ל-7 באוקטובר, הוא קשור לעבודה במשך 15 שנה נבנה צבא שאיים על הגבול הצפוני, שיש על הגבול שלנו, ומה שהפריד בינינו לאירוע הרבה יותר קשה היה המודיעין, שכמו שאנחנו יודעים, גם בדרום, לא ניתן. השאלה אם הוא היה ניתן או לא, זאת ספוקלציה. אבל עצם העובדה שאיום בסדר גודל כזה, כאשר אנחנו עושים לצפון, אנחנו חייבים להניח שאירוע כזה יחל להתממש, ואם הוא היה מתממש מה היינו לומדים, זאת שאלת יסוד".
על השאלה מדוע ארגון הטרור חיזבאללה לא הצטרף לחמאס מכיוון הצפון, הסביר בזק: "נסראללה לקח את זה אתו לקבר. אני תמיד אומר שלפני שהוא נפח את נשמתו, נסראללה שלח קללה עסיסית לסינוואר. אני בטוח שהוא התחרט על זה שלא יצטרף, אבל בדרך שבה הדברים התפתחו הם חשבו שהם יגררו את ישראל למלחמת שחיקה. כל מה שאיראן בנתה באמצעות חיזבאללה וחמאס נועד לפעול באופן סימולטני, בקביל ובמפתיע בשתי זירות או יותר, זו התוכנית האיראנית, על זה הם עבדו. ולמזלנו זה קרה רק בדרום, אני אומר את זה עם האבוי לרק".
כמו כן, הרחיב על הפרקודס של השקט בצפון: "חיזבאללה מורתע, וכמה שאפשר לשמור על השקט, אבל זה הפרדוקס. יש דבר שנקרא מערכת ביטחונית, יש כאן אחדות דעים שהתפתחה בתוך המערכת הביטחונית, בין המערכת שמופקדת על הביטחון הלאומי לבין המערכת שמופקדת על המודיעין הצבאי. המערכת הייתה בתמימות דעים, אף אחד לא אתגר אף אחד ולאף אחד לא היה תזה אחרת. השקט זאת לא הרתעה, זאת התעצמות. היכולת שלהם להבין את הלקח הכי חשוב שהיה להם ממלחמת לבנון השנייה, אל תעשה פעולות טקטיות שעלולות לסכן תוכנית אסטרטגית, לכן הם שמרו על שקט ובשקט הזה הם בנו כפרים מבוצרים, בנו צבא וערכו תחת השקט הזה את הכוחות שלהם על הגבול שלהם, לחכות ליום פקודה".
בהמשך, דיבר על חוסר העומק בתחקירים הצבאיים: "מה שתוחקר, הוא לטעמי לא מספיק טוב. בכלל, כל התחקירים הצבאיים, שחלקם הגדול ראיתי בועדת תורג'מן, הם לא תחקירים טובים ומספקים, לא ככה צה"ל רצה לתחקר. הועדה עצמה שראתה את התחקירים שהצבא עשה, העריך חלק גדול מהם כלא טובים. אירוע בסדר גודל כזה, הדרך שבה צריך לתחקר אותו, והרמטכ"ל הרצי הלוי לא בחר בדרך הזאת, הוא רצה משהו אחר, הוא רצה גורם חיצוני, ועדה חיצונית, גורם בכיר מספיק כדי לתת אמירות שהם שונות ממה שניתן לתחקר בתוך הצבא, אבל הדבר הזה לא קרה. ולצערי ועדת החקירה שאמורה לקום ולהסתכל על הכל בפרספקטיבה שרואה את הביטחון הלאומי והטקטיקה הדבר הזה לא קרה וזה לא נמצא על השולחן, זה מה שמטריד אותי. אם לא נלמד, לא נתקן את אותם בעיות עמוקות, שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר".
על תרבות דיון אמר: "חשיבה לא משתנה. יש דבר שנקרא למידה ריאקטיבית, כשאתה מקבל מכה אתה נזהר. אבל למידה שבה אתה מבין את המציאות, איך אתה נמנע מאותם דברים שהובילו אותך, אלו דברים שאנחנו לא נוגעים בהם ואלו העומקים שאנחנו צריכים להגיע אליהם, כמו איך המערכת חושבת, איך היא מאורגנת ומכשירה את האנשים שלה, איך היא מעודדת דיון ומחבקת דעות שונות, זה קשור לתרבות דיון וזה דבר עמוק".
בזק התייחס לתזת ההרתעה מול ההתעצמות של חיזבאללה: "כמו שתזת ההרתעה, היו לה שני פרשנויות, שאחד הם מורתעים והשנייה שהם מתעצמים. חיזבאללה ונסראללה כנראה הופתעו, ונקודת הזהב שהייתה להם כנראה חלפה ואז הם נכנסו למערכה של שחיקה, שהם סיפרו שהם יגררו את ישראל למציאות שבה ישראל תישחק דרך מערכה בעצימות נמוכה".
לסיום, דיבר על הבעיה הארטסטגית, שמחברת טקטיקה לאסטרטגיה: "יש דברים בסדר גודל כזה, בוודאי שחלקם מדובר על שנים רבות, לא מדובר בכשל נקודתי. תחקיר פנימי יודע לתת מענה טוב לבעיה מבצעית שנוצרה, אבל פה יש בעיה אסטרטגית. פה מדובר על הבעיה שמחברת את הטקטיקה לאסטרטגיה, לביטחון הלאומי ולצה"ל. לכל צבא כשלעצמו יש יכולת מוגבלת לתת תשובות לשאלות הגדולות, את חלקן שאלתם וחלקן עדיין בסימן שאלה".