מה היה היום שבו המשטר האיראני דיכא באכזריות את המוחים במדינה? ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), סיפר על יום חמישי השחור, היום שבו המשטר האיראני החליט שהוא מדכא את ההפגנות באיראן בכל דרך אפשרית.
"אנחנו מדברים על יום חמישי לפני יותר משבועיים, יום בו הציבור האיראני נענה לקריאה של פהלווי לצאת לרחובות ועבר מהפגנות קטנות של מאות ואלפים למהומות באמת הרבה יותר משמעותיות. בשלב הזה המשטר לא לקח סיכונים ועשה שימוש באמצעים הכי רצחניים שעומדים לרשותו כולל שימוש באש חיה, כולל הריסה של מבנים עם מפגינים בתוכם, כל אותם הרוגים חפים חצה כבר את ה-10,000 ההרוגים", טען צימט.
על החתך הדמוגרפי של המפגינים, הסביר: "בשבועיים הראשונים של המחאות, כשהיה עדיין אינטרנט באיראן, ידענו לאפיין יותר טוב את ההפגנות, זה היה בשלב הראשון סוחרים בבזאר, אז סטודנטים, בני מעמד יותר נמוך מערי השדה, ברגע שעברנו לשלב המשמעותי יותר של יותר ממיליון אנשים ברחובות אז פה כבר קשה לאפיין אותם. ההרוגים הם גם אזרחים שנקלעו לאותם מקומות. יש פה כנראה חתך דמוגרפי די נרחב. הם שיעים, קשה לומר מה מידת אדיקותם, המונח חילוני הוא גם מטעה כי יש כאלה שרואים את עצמם מוסלמים מאמינים אבל אינם תומכים בשלטון חכם ההלכה".
בנוגע לאפשרות כי המנהיג העליון יחוסל, הבהיר: "פגיעה במנהיג איראן תחייב תגובה משמעותית. אני שם בצד מה האמריקנים יכולים לעשות. אני חושב שבהקשר הזה של חמינאי צריך לצפות לא רק לתגובה איראנית ושל משמרות המהפכה אלא גם של המיליציות הפרו שיעיות שנמצאות בעיראק או של החות'ים. אני מתקשה לראות מצב שחמינאי מחוסל ואין שום תגובה איראנית".
במקרה של תקיפה אמריקנית באיראן, צימט תיאר מה יהיה המהותי שככל הנראה יתרחש: "השלב הבא יהיה ניסיון של המערכת האיראנית להתעשת ולעבור למנהיג אחר ומודל שלטוני אחר. מודל שלטוני אחר זה תרחיש כמו ב-89' שביטלו את משרד ראש הממשלה וביטלו את מוסד המנהיג. יכול להיות שנעבור למודל שמועצת המומחים שממנה יורש לחמינאי אבל עושים שינוי חוקתי כדי לצמצם את סמכויות המנהיג, מחזקים את סמכויות הנשיא שנבחר מקרב הכוחות המזוינים או משמרות המהפכה. סוג של שלטון אוטוריטרי צבאי. קשה לי לראות שאיראן עוברת לשלב של פוסט חמינאי והיא ממשיכה לשמר את אותו המודל משנת 89'".
לגבי גל המחאה הנוכחי, הוסיף: "הדיווחים הספורדיים שמתקבלים הם עדיין על נוכחות של כוחות ביטחון מאוד נרחבת בערים, חלק מהחנויות ובתי העסקים עדיין סגורים ועדיין אין אינטרנט החוצה. זה משפיע על הרבה מאוד איראנים שפרנסתם תלויה במערכת הגלובלית. אחרי מותם של כל כך הרבה איראנים, הם באמת חוו את הטראומה המשמעותית ביותר מ-89'".