"בטיפול צריך לשים לב מתי זה הופך להיות הרגל ולא באמת המטרה שלשמה התכנסנו"
שיר כהן, מחברת הספר 'מכתבים לפסיכולוג שלי', סיפרה על ספרה החדש שמספר את סיפור חייה ועל השנים העכורות שבהן הייתה הולכת באופן קבוע לפסיכולוג
שיר כהן, מחברת הספר 'מכתבים לפסיכולוג שלי', סיפרה בתוכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט ב-103fm את סיפורה האישי שעליו מבוסס ספרה החדש. הספר מספר על שנים ארוכות של מפגשים עם פסיכולוג ועל קשר עמוק בין הפסיכולוג למטופלת, המדמה ממש קשר עמוק, כמו בין אב ובתו.
תחילה סיפרה איך הסיפור שלה בא לידי ביטוי בכתיבה בספר: "אני עצמי הייתי בטיפול פסיכולוגי הרבה מאוד שנים. היחסים בין פסיכולוג למטופל מאוד עניינו אותי והיו עיקר חיי, זה היה הקשר בין המשמעותיים שחוויתי. זאת דינמיקה מורכבת ואחרת שאי אפשר לעשות לה השוואה למערכות יחסים אחרות שיש לנו בחיים. הצורך לכתוב היה מאוד חזק בהקשר של לעבד את הקשר עם הפסיכולוג ועם הטיפול".
על הטיפול הפסיכולוגי שהמשיך שנים רבות והפך להרגל, אמרה: "אני הייתי 16 שנים אצל אותו פסיכולוג, מהצד זה נשמע מוזר, אני מתארת לעצמי, אבל אני גם לאורך השנים הבנתי שזה אג'נדה של הפסיכולוג, שהוא מאמין בטיפול ארוך שנים. זה הפך להיות אצלי כמו הרגל, והרגלים קשה להפסיק, זה המקום שאני מגיעה אליו כדי להיות מחוברת לעצמי ולעבוד על דברים שבתוכי".
כנשאלה איך מממנים את כל הטיפולים האלה לאורך השנים, השיבה: "אני גדלתי בבית שבו מוציאים על דברים כאלה כסף, כמו גם על חינוך ועל שיעורים - לא על חופשות בחו"ל, לא קונים בגדים יקרים, לא הולכים למסעדות, זה סדר עדיפויות. גם הקיבוץ משתתף בדרך כזאת או אחרת, אבל כשהייתי בשנים האחרונות שלי בטיפול, זה כבר היה מימון אישי שלי. הטיפול לא נתן לי את הביטחון שאני יכולה להסתדר לבד, וגם בספר זה בא לידי ביטוי. אני בת 34, אני כבר שנתיים לא בטיפול. אחת הדרכים שלי להתמודד היום זה להגיד לעצמי - 'שיר, לא צריך מייד ללכת לדבר עם מישהו שיאיר לך את המצפן הפנימי שלך, את יכולה ובשלה מספיק בשביל לזהות את המצפן שבתוכך".
איך מזהים מתי הגיע הזמן לסיים את תקופת הטיפול? "בטיפול צריך לשים לב מתי זה הופך להיות הרגל ולא באמת המטרה שלשמה התכנסנו", אמרה כהן. "הפסיכולוג שלי מאוד אהב אותי ואני אותו, אני מוקירה את הדרך שעברנו ביחד, את האהבה הזאת. התחלנו בגיל מאוד צעיר, נוצר חיבור של אבא ובת. כשאת הולכת עם מישהו כל כך הרבה שנים, גם הוא וגם את לא שמים לב שמגיעים למיצוי ושאין לו כבר מה לתת לך יותר".
