"לא נלך בדרך אל הדיקטטורה שממשלת הימין והמשתמטים סוללת לנו"
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) על תקציב 2026, האתגר של האופוזיציה והוויכוח סביב גל"צ: "השאלה הייתה מאיזה שיקולים הממשלה פועלת, האם משיקולים זרים"
ח''כ גלעד קריב (הדמוקרטים) שוחח עם אריה אלדד ורון קופמן ב-103fm על התמיכה של החרדים בתקציב 2026 בקריאה ראשונה. בהמשך, שוחחו על סוגיית גל"צ והחשש לניגוד עניינים בעקבות העובדה שהבת של קריב עובדת בתחנה, וזאת לצד הערות על הלגיטימציה המשפטית של ההחלטות בנושא.
תחילה דיבר קריב על תקציב 2026: "כל מי שמכיר את פרטי התקציב ורואה כמה כסף, איזה הרים של כסף קואליציוני יש שם, שחלקו הגדול הולך לחרדים, לא מתפלא שהם תומכים בתקציב הזה. כפי שאתה מכיר אותי, סביר להניח שאני אזרק מהמליאה כמה פעמים אם הייתי מפוצץ את הדיון. יש לאופוזיציה גם צורך לבצע חשבון נפש ובדק בית. הלוואי והאופוזיציה הייתה יותר מאוחדת וגם יותר תקיפה".
עוד ביקר את מבנה האופוזיציה: "האופוזיציה היא לא הומוגנית-אידיאולוגית ועדיין יש יותר מדי מפלגות באופוזיציה. מן הראוי שהמרחב האידיאולוגי שלנו ייתכנס סביב 3 מפלגות או 4, ולא 7 או 8. אין לנו 7 אידיאולוגיות. כדרך אגב, אין שום הבדל עומק מהותי בין האלקטורט שמצביע לאייזנקוט, לאלינו, ליש עתיד".
בהמשך, הביע את העמדה של הדמוקרטים: "בכל הסקרים בינתיים הדמוקרטים הם מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר. לא יודע מי מייעץ לגדי אייזנקוט, אני חושב שלציבור הליברלי דמוקרטי במדינת ישראל, שנמצא באזור המרכז־שמאל, מגיע לו ייצוג על ידי רשימה אחת. אנחנו עשינו ריצה משותפת עם אייזנקוט ולפיד. אנחנו שמאל אידיאולוגי, ובמפלגת שלטון או מפלגה ששואפת לשלטון יש מרחב אידיאולוגי ויכולת לחיות עם ניואנסים. אם תשאל את מצביעי לפיד, באיזה חזון הם מאמינים, של חתירה להיפרדות ולהסכם מדיני או לסיפוח, אתם יודעים איפה התשובה נמצאת".
"שותפות פוליטית בין יהודים לערבים היא לא רק עקרון דמוקרטי אלא גם עקרון ציוני"
על שותפות עם גורמים כגון מנסור עבאס, הדגיש כי זה דבר ראוי והכרחי: "ישנו ציבור גדול במדינת ישראל שמבין ששותפות עם גורמים כדוגמת מנסור עבאס היא דבר ראוי והכרחי. יש פה במדינה 2 מיליון אזרחים ערבים. בסופו של דבר, מעבר לעובדה ששותפות פוליטית בין יהודים לערבים היא לא רק עקרון דמוקרטי אלא גם עקרון ציוני".
לאחר מכן, דיבר על סוגיית גל''צ וניגוד עניינים: "בנוגע לגלי צה"ל, יש כאן שאלה של סמכות משפטית, והשאלה היא פחות חשובה, מכיוון ששידורי גל"צ מוזכרים בחקיקה של הכנסת, יכולה להיות עמדה משפטית שלפיה אין די בהחלטת ממשלה. היה עוד היבט בדיון בבג"ץ, השאלה הייתה מאיזה שיקולים הממשלה פועלת, והאם מותר לבג"ץ לדון בשיקולים אלו, האם הם שיקולים זרים".
"הממשלה מנסה לחסל את התקשורת החופשית בישראל"
לסיום, הרחיב את דעתו לגבי עתיד התחנה: "כל האופציות האלו, קיום תחנה שלא עוסקת באקטואליה או הוצאה של גל"צ מהצבא והעברתו כתחנה נוספת לתאגיד השידור הציבורי - הנושאים האלו לא רק שלא התקבלו, הם גם לא נבחנו אף פעם, הייתה ועדה תפורה. אם היו באים ואומרים שניקח את גל"צ כתחנת שידור ציבורית ונעביר אותה כתחנה נוספת לתאגיד, זה היה אולי מתקבל על הדעת. אבל הממשלה מנסה לחסל את התקשורת החופשית בישראל במסגרת הפיכה משטרית, ואתם מצפים שאני אנהג כמו סוס ששמים לו משני צידי העיניים איזו שהיא הסתרה לתמונה הרחבה, אנחנו לא נלך בדרך אל הדיקטטורה שממשלת הימין והמשתמטים סוללת לנו".
