ברוב של 62: תקציב המדינה אושר בכנסת בקריאה ראשונה. שאול מרידור, סמנכ''ל כספים בחברת 'לייטריקס' ולשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, לא סבור שהישועה תצמח ממנו. בשיחה עם ליאת רון ואריה מליניאק ב-103fm תקף מרידור את הממשלה על כך שהיא מתמרצת אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה, וטען כי חסרות בה רפורמות מהותיות.
"גם אם הוא יעבור, לצערי התקציב הזה, הבשורה היחידה בו שאם הוא יעבור, אז תהיה ודאות שיש תקציב, אבל הוא לא טומן בחובו לצערי שום דבר שיעזור למשק להתפתח, להתקדם ובעיקר לטפל בבעיות היסוד שלו", אמר מרידור.
ומהן הבעיות? מרידור פירט: "הבעיות קשורות ליוקר המחיה ולהיותנו משק קטן, וזה שיש לנו מגזרים שלמים שלא משתתפים בשוק העבודה ולא מקבלים את ההכשרה המתאימה לשוק העבודה. אלו שתי בעיות קרדינליות, ולא דיברתי עדיין על שירות של כולם".
מרידור סירב להתרגש מרפורמת החלב שמככבת בחוק ההסדרים הנלווית לחוק התקציב. "יש מעט מדי רפורמה בחוק ההסדרים. אם מתגאים ברפורמת החלב, אנחנו בבעיה קשה. אם בעיית היסוד שתקציב 26 מטפל בה היא הרפורמה ברפת, אנחנו בבעיה", אמר.
אבל יותר מכך, הוא סבור כי המגזריות בכמה מסעיפי התקציב מקוממת. "זחיחות הדעת של הממשלה - הם כבר לא מחביאים כלום, הכול על השולחן. הם כבר לא מתביישים בזה שהם מתעדפים אנשים שלא עובדים על פני אנשים עובדים, אנשים שלא משרתים על פני אנשים שמשרתים. יש יותר מ-8 מיליארד שקלים בתקציב המדינה, שבמקום שילכו לדברים שאנחנו צריכים הולכים למגזרים שלא משתתפים בשוק העבודה, לא בהגנה על המולדת ולא בחברה הישראלית באופן כללי, וזה חמור".
ראש אגף התקציבים לשעבר מנה שלושה צעדים שהוא היה נוקט, לו היה יכול. "הדבר הראשון הוא לחבר את השירות לתמריצים כלכליים. לא אוכל לשכנע חרדי להתגייס, אבל אוכל להגיד שאם הוא לא יתגייס הוא לא יקבל מהמדינה שורה של הטבות. תמריצים עובדים על כל האוכלוסיות, וזה הדבר שהכי מוביל לשינוי", אמר.
לצד זה הוא סבור כי יש לסייע לאוכלוסייה החרדית להשתלב בשוק העבודה. "לתת להם כלים עוד בשלב בית הספר ואחריו, וגם לאפשר למקומות עבודה לקבל את האוכלוסייה הזאת פנימה. כך גם מול האוכלוסייה הערבית".
הצעד השלישי הוא השקעה אסטרטגית בענף הייטק. לדבריו, "יש מהפכה אדירה בעולם, ומדינת ישראל לא עושה מספיק כדי שנעמוד בקצב הזה".