ב-2025 כל אדם חמישי בישראל חי מתחת לקו העוני, אם אפשר לקרוא לזה חיים. איך זה יכול להיות? אלה המספרים והנתונים על פי דוח הביטוח הלאומי. הנתונים נכונים ל-2024, והשנה שאחריה תיראה כנראה עוד יותר רע.
למה? כי אם לוקחים בחשבון את 16 שנותיו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה, עם הפסקה של רבע קדנציה לממשלת השינוי, סביר שהנתונים לא ישתפרו. כמעט 900 אלף ילדים עניים בישראל. מספר בלתי נתפס, ועוד יותר בלתי נתפס ששום דבר לא משתנה פה כבר שנים!
מה עשו ממשלות ישראל במשך יותר מעשור? מתברר שלא יותר מכלום. תוסיפו לזה את נתוני יוקר המחיה שרק עולים ועולים, כשבכל חודש אותו סל ממוצע מתייקר בעוד 20-30 שקלים בממוצע. למשפחה עם הכנסה נמוכה כל שקל הוא משמעותי. משפחה כזאת, עם הכנסה של 3,500 שקלים בחודש בממוצע לאדם, תסתפק בלחם ואורז, לא באוכל עם ערך תזונתי, ולא בבשר שחיוני להתפתחות הילדים, שעמדת הפתיחה של שלהם נחותה משמעותית.
ישראל מרוחקת ב-83% מממוצע המדינות המפותחות, ה-OECD. מה עשה שר הכלכלה ניר ברקת בקדנציה של הממשלה שהוא חבר בה? מתברר שחוץ ממה שטוב לאירופה טוב לישראל, לא יותר מכלום!
עוני ברמה כזאת הוא איום קיומי וחברתי על ישראל. מה ראש הממשלה מבין? מפתיע ממי שהיה שר אוצר טוב בזמנו. והרי היו מספיק שנים לראש הממשלה, שהתגאה בזה שחצה את כהונת דוד בן גוריון, לצמצם משמעותית את ממדי העוני במהלך יותר מעשור. אז זהו, שלא. וגם תקציב 2026 לא מביא איתו בשורות כדי להיטיב עם אותם 900 אלף ילדים.