"הוא מתחיל בתנ"ך ומסתיים בשואה"
ד"ר חן מרקס, סופר ומרצה לספרות חז"ל במכלל עמק יזרעאל, סיפר על ספרו החדש 'למה דברים רעים קורים לאנשים טובים': "זה פרויקט מחקר גדול מאוד"
ד"ר חן מרקס, סופר ומרצה לספרות חז"ל במכלל עמק יזרעאל, סיפר לורדה רזיאל ז'קונט ב-103fm על ספרו 'למה דברים רעים קורים לאנשים טובים', שבו מוצג שהאמונה היא בהכרח הבטחה לחיים טובים ושלווים.
מרקס סיפר על ספרו: "'למה דברים רעים קורים לאנשים טובים' הוא ספר שלקח לפתח אותו כעשור, זה פרויקט מחקר גדול מאוד שנתפס על מגוון רחב מאוד של מקורות, הוא מתחיל בתנ"ך ומסתיים בשואה. כשנאסף מספיק חומר, אמרתי לעצמי יש כאן ספר, פניתי לאשתי ואמרתי לה - תשמעי אני צריך לפנות לעצמי שנה כדי לכתוב. פינינו את כל המשרות שהיו לי, באותה התקופה הייתי מורה ומחנך".
בהמשך שיתף בסיפורים של הדמות המרכזית בספרו 'איוב': "כשהחברים של איוב שומעים את המילים שיוצאות לו מהפה הם מתחילים לתופס ממנו מרחק, לאיוב יש טענה מאוד בסיסית, הוא אומר שיש גורם ששופט אותו שלא על פי דין. "'מי שגרם למצב העגום שלי עכשיו, למחלת האור, הוא רע, הוא לא טוב, הוא שופט שלא בצדק, אני איוב, צדיק יותר מאלוהים'", ציטט מרקס קטע מספרו. "כל מי שקורא את הספר הזה, בשלב הזה שואל אם איוב עדיין צדיק. החברים באו לאיוב ואמרו לו - אתה לא צדיק ולא נעליים, הוא בעצם נגנז גם על ידי אלוהים וגם על ידי חבריו".
חן המשיך וסיפר על איוב: "אלוהים שולח את החברים של איוב להתנצל בפניו, אבל מסיבות שונות ומשונות אלוהים לא מתנצל בפני עצמו. חכמי ישראל לא יכלו להתמודד עם הסיפור בגלל כמה וכמה אספקטים, הם לא יכלו להתמודד עם זה שהעולם מתמודד עם חוסר צדק משווע, הסיפור הזה מטיח שאלות קשות, אלוהים בה ואומר לחבריו של איוב שהם דיברו אליו בצורה לא יפה, החכמים אומרים אוקיי, יש לנו כאן מוקש, שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו", הם לא אהבו את הסיפור הזה, התייחס לביקורת של רבנים רבים על ספרו.
"טקסטים יהודים דתיים, הם בעצם סוג מסוים של תבניות של 'עוגות אנגליות', הרעיון הבסיסי זה לקחת את הדבר הרע שקורה אצלך, ללכת לסיפור כמו אגדת יצחק לדוגמא ואז פתאום הדבר הרע שקורה לך מקבל צורה חדשה לגמרי, צורה שיש לה היגיון ואז בסופו של דבר זה יוביל אותך לסוף טוב", הסביר על משמעות האמונה. "אני באמת חושב שאמונה נותנת כוח, זה דומה לאפקט הפלצבו, אם בן אדם צריך פלצבו, אז סבבה, בנקודת הזמן שאני הייתי, פלצבו היה הדבר האחרון שהייתי צריך", התייחס לתקופת האשפוז של רעייתו, "כל מה שעשיתי בחודש שבו אשתי הייתה בטיפול נמרץ ולא פתחה את העיניים, היה ליצור סדר ומשמעות בתוך המשפחה שלי כדי שהיא לא תתפורר", סיפר על הבחירה שלו שלא להישען על הדת בתקופה הקשה שעבר.
