"אין ישראלי שלא אומר לעצמו - 'אנחנו זן נדיר'"
היוצרת רותי אלאל, שוחחה על השנה הראשונה בלי קורין: "המילה בלעדיה אומרת הכול" • על 'זן נדיר': "אמרו לה לכתוב עוד להיט, שיהיה עוד 'זן נדיר'"
הזמרת והיוצרת רותי אלאל, בת זוגה והמנהלת האישית של קורין אלאל ז''ל, שוחחה עם רז שכניק ב-103fm על השנה הראשונה בלי קורין, על האלבום המצליח 'זן נדיר', על הנחישות הבלתי מתפשרת של קורין ועל ההנמחה שממשיכה את המורשת.
תחילה סיפרה רותי על ההתמודדות עם השנה הראשונה אחרי לכתה של קורין והנוכחות שלה גם אחרי מותה: "זה באמת קשה לזקק. המילה בלעדיה אומרת הכול. מצד אחד, קורין לא בבית, אבל אני יכולה להגיד שקורין כל כך נמצאת ונוכחת, השירים שלה מושמעים, יש שתי להקות שמבצעות את השירים שלה בהופעות ומגיע קהל פשוט לשיר את השירים. השירים מופיעים והזמרים הופכים להיות אמצעי".
בהמשך, דיברה על האלבום המצליח 'זן נדיר', על המשמעות והחיבור למציאות הישראלית של היום, וגם שיתפה על הימים האחרונים של קורין: "אני זוכרת את הבום הגדול שעשה 'זן נדיר', גם השיר וגם האלבום. אנחנו זן מאוד נדיר, זן חזק, זן לא נכחד, זן מגובש שנצרב לחומר אחד. אין ישראלי שלא אומר לעצמו 'אנחנו זן נדיר'. קורין לא החמיצה אף הזדמנות להופיע, גם בהפגנות למען שחרור החטופים, גם לחיילים, גם כשהיא הרגישה לא טוב. ביום השלישי של המלחמה, זה היה בדיוק שבוע אחרי שקורין השתחררה מבית חולים. היא עברה ניתוח גדול, חזרה הביתה, התחילה המלחמה. ביום השלישי, כשהבנו כולנו שיש המון נרצחים וחטופים בעזה, עם נשים וילדים, היא התיישבה במיטה ואמרה 'טוב, מה זו המלחמה שלי לעומת המלחמה שלהם', זה היה הרגע שבו היא קמה".
"היו תקופות אחרי 'זן נדיר' של הצלחות גדולות, והמון הערכה, והיו תקופות שלא"
"לקורין באמת היה בה משהו נדיר מבחינת הנחישות שלה" הסבירה רותי והמשיכה: "הנאמנות שלה לעצמה. תמיד אמרו לה לכתוב עוד להיט, שיהיה עוד 'זן נדיר' ברדיו, אבל היא הייתה תמיד בחיפוש אחרי טקסטים שיגידו בצורה המדויקת ביותר את מה שהיא מרגישה. קורין הרגילה את המאזינים אליה, כי היא לא הייתה מוכנה להתפשר על מה שיש לה להגיד. היא פשוט המשיכה. היו תקופות אחרי 'זן נדיר' של הצלחות גדולות, עם כמויות גדולות של קהל והמון הערכה, והיו תקופות שלא, שאנשים לא התחברו לתכנים שקורין התחברה אליהם".
על הדרך שבה השיר 'זן נדיר' נולד והבשיל לאורך השנים: "קורין הלחינה את 'זן נדיר' ונתנה אותו להראלה בר, והיא לא הוציאה אותו. היא הקליטה איזושהי סקיצה. כשקורין אספה חומרים לאלבום החדש, היא נזכרה בשיר ויצרה קשר עם הראלה, שאמרה לה שהיא כבר לא במוזיקה. ורק אחרי חמש שנים, כשהשיר יצא, הוא הבשיל".
"היא הייתה חולת הגה, היא לא נתנה לאף אחד לגעת בהגה"
כמו כן, דיברה על השיר 'תאונה', ועל הסיפור שעומד מאחוריו: "יצא לי לדבר עם קורין על השיר 'תאונה', כשהתחלנו להיות ביחד היו שירים שלה שעוררו בי אנטגוניזם ולא רציתי לשמוע אותם בהופעות, 'גולגולת' ו'תאונה'. אמרתי לה שזה לא נעים לי. ואז היא סיפרה לי למה היא כתבה את השיר 'תאונה'. בצעירותה שלחו אותה לקורס של נהיגה מונעת והראו שם סרטונים ותמונות של פצועים והרוגים, והפכו אותה לנהגת הכי זהירה שהייתה על כבישי ישראל. הייתי אומרת לה 'בבקשה, אנחנו באיילון, את יכולה לעבור את ה-90 קמ"ש', והיא הייתה חולת הגה, היא לא נתנה לאף אחד לגעת בהגה".
לסיום, דיברה גם על אירועי ההנצחה הקרובים ועל האהבה הגדולה שקורין זכתה לה בחייה: "הולכות להיות הנצחות מאוד יפות לקורין ב-10 בפברואר. משיקים גן שעשועים חדש, 'פארק קורין אלאל'. יהיו שלטים עם מידע על קורין ועם ציטוטים משירים, ואני חושבת שקורין באמת ראויה להנצחה. זה מאוד היה משמח אותה אם היא הייתה יודעת. היא ידעה בשנים האחרונות שאוהבים אותה ואת השירים שלה, והיה קשה לעבור איתה ברחוב, כי אנשים עצרו אותה להגיד לה כמה שאוהבים אותה ואת השירים שלה. אני מודה לבורא עולם שבחייה היא זכתה להרגיש את האהבה ואת הקבלה הזאת".
