האחדות בינינו עברה לא מעט גלגולים בשנים האחרונות. כיצד ניתן להסביר מושגים כמו ברית, או קולקטיביות, באמצעות המקורות היהודיים? בפרק השישי בפודקאסט 'איך אומרים את זה ביהודית?' בהגשת אידית דרויאן אוחיון, שוחחה אידית עם הרבה תמר אלעד אפלבאום, מייסדת קהילת ציון ומייסדת בית המדרש לרבנות ישראלית,
"בראשית היא מילה קדושה שמלווה את עם ישראל והיא חלק מהשליחות שלנו בעולם", פתחה תמר. "אחת המשמעויות שלה היא המילה ברית, שבאנו לעולם כדי לעשות תמיד ברית. חכמי הזוהר שזו ברית אש, כלומר מן אש שדולקת בינינו ולא כדי לשרוף, אלא כדי להאיר פנים מאדם לאדם, לחמם ולהיות בלב שדואג ואכפת לו. אני חושבת על כל מה שכולנו עברנו, מ־7 באוקטובר וגם לפני, כשהשנים שמחכות לנו אלו שנים שזקוקות לבראשית. כל החיים היהודיים סובבים סביב הברית, אנחנו מקווים לילד שכשם שנכנס בבריתו של אברהם אבינו - הוא יזכה לעוד הרבה דברים טובים. אנחנו זוכרים את ארון ולוחות הברית כשאברהם אבינו מתחיל את מסע העם שלנו בברית בין הבתרים. הברית היא חלק מהבשורה שלנו לעולם, וברית היא לא משחק סכום אפס, אלא אומרת 'רק יחד'. זה חייב להיות חילונים ודתיים, ושיהיה מקום לספרדים ואשכנזים, נשים וגברים ולכל יושבות וישובי הארץ הזאת".
עוד הוסיפה במהלך הפרק: "האמונה צריכה להצדיק את עצמה בדאגה, כשאני דואגת לא רק למה שאני צריכה אלא גם למה שאת צריכה, אנחנו יוצרים עולם שבו אנשים מרגישים שדואגים להם ומרגישים שהם בטוחים, וזו לא פוליטיקת זהויות או הכנעה והכרעה. אין ניצחון אם האחד מנצח והשני מפסיד, אלא שיש אנחנו וזו המילה המרכזית בברית. אברהם אבינו לא רצה לעשות לבד ברית, אלא לכולנו. הוא בנה אוהל גדול עם מקום לכולנו, דאגה לכולנו ומחשבה חברתית תמידית ומוסרית איך כולנו יכולים להיות חלק מברית ואיך הברית רואה אותה. כשאנחנו מסתכלות אחורה אנחנו מבינות מה בני אדם יכולים לעשות ואיזו אכזריות יכולה להיות. כשאנחנו מסתכלות יותר אחורה על סיפורו העם שלנו במצרים, איך יכול להיות שעם אחד משעבד אחר, אנחנו לומדות שהזיכרון של מה שהיה אז חשוב כדי להבין שזה קרה לנו, עברנו את זה. זה לא פירק אותנו אלא יצר ברית יותר עמוקה, התחייבנו שלעולם לא נעשה דברים כאלה".
"חיים קהילתיים הם חיים שמאמנים אותנו", טענה תמר. "למה יהודים מתפללים ביחד? מה זה הרעיון הזה? הם חייבים כי הם מתאמנים כל הזמן להיות ביחד, לחשוב קולקטיבי, על כל הקולות השונים. דרך אגב, מה זה 'ויהי ערב, ויהי בוקר'? את רוצה לראות עולם של בוקר? תתחילי במעשים של ערבות. ערב זה לא זמן של חושך אלא ערב זו פעולה מעשית אנושית של ערבות. חיים קהילתיים, שאלו החיים שעם ישראל חי גם לפני 2,000 שנה וגם בשנות הגלות הארוכות, זכינו לחיות בתודעת אנחנו ותודעת ברית".