"וויד זה לא סמים קלים, זה חרטא, זה מעכב אנשים"
הזמר נדב גדג' בריאיון אישי - על אלבומו החדש, על סמים, התמודדות נפשית, ועל מוזיקה: "ידעתי שברגע שאחלים, אני אחזור לעשות מוזיקה"
נדב גדג' התארח בשניים עד ארבע ב-103fm ושוחח על החברים החדשים, המרחק מהזרקורים, ההתמודדות עם בריאות הנפש, ההתמכרות לסמים והחזרה למוזיקה דרך האלבום החדש - 'בלי יד על הדופק'.
תחילה דיבר גדג' על תהליך העבודה על האלבום החדש: "עבדתי על האלבום לא הרבה, הכרתי פאמילייה נחמדה של חבר'ה לפני שנה וחצי. עד לפני כן הרבה זמן לא היו לי חברים בנים, תמיד זה היה רק אני וחברה הכי טובה. וכשהכרתי חבר'ה היה בונוס, הם עושים מוזיקה ויש אותם. חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, והתחלנו".
בהמשך דיבר על היחס שלו לתוכנית 'כוכב נולד' ועל הקשר שלו עם משתתפים אחרים מהתוכנית: "אני לא עוקב אחרי כוכב נולד, אני משלים את הפערים דרך הרשתות החברתיות, למה שאני צריך לדעת. אם יהיה משהו מטורף בתוכנית, אני אראה את זה דרך הרשתות. אני לא מעורבב חברתית עם החבר'ה מכוכב. את נטע אני מכיר, אבל אני מכיר יותר את שני האחים שלה. אבל אם אני רואה אותה אז אהבה והכול".
"הייתי בטוח עד איזו תקופה שאני כנראה מהאנשים שמעשנים"
"התרחקתי מאור הזרקורים בגלל סיבות רעות מאוד", אמר גדג'. "בסוף הצבא, לופ של חמש שנים של אשפוזים פסיכיאטריים - חטפתי פסיכוזה ראשונה, אבחנו אותי עם מאניה דיפרסיה, ועישנתי המון. השילוב של החיים הרעילים וזה, זה שבר אותי. הייתי בטוח עד איזו תקופה שאני כנראה מהאנשים שמעשנים, והייתי מעשן הרבה, ואז פתאום זה כבר לא עבד".
הוא הרחיב על עמדתו הנחרצת לגבי סמים קלים: "וויד זה לא סמים קלים, זה חרטא. כאילו בוא נגיד בן אדם שלא נותן כמויות, באופן כללי, נדיר שאני רואה בן אדם שאני אומר 'עליו זה לא עבד'. זה הסם הכי מעכב שיש. אלא אם כן אתה מצליח להחזיק אותו, ברמת הבן אדם המתוקתק עם כוס יין, רק אחד בערב. אבל אחרת זה מעכב אנשים".
עוד דיבר נדב על האלבום החדש ועל החיבור בין החיים האישיים למוזיקה: "פה ושם אני מקבל הודעות מהורים שפונים אליי לעזרה בנוגע לוויד והתמכרויות. צריך להיות עם יד על הדופק ולהיות כנים עם עצמנו בחשבון נפש. השם של האלבום זה 'בלי יד על הדופק', זה מצחיק. זה אלבום אחרי הברדק של האשפוזים ולכל החיים. ידעתי שאני לא יכול לעשות משהו אחר בשביל לחיות בכבוד מינימלי, אני לא יודע לעשות משהו אחר שאני יכול באמת לעבוד בו. ידעתי שברגע שאחלים אני אחזור לעשות מוזיקה. הוצאנו את 'משוגע', זה מסביר איפה הייתי וזה עבד טוב כי האמנתי לו. זה אלבום שהוא כולו נדב. אני מנסה לקחת את הקהל לסיפור מסוים, מלא התרחשויות בקשר רומנטי, ולא הייתי עם יד על הדופק, ובגלל זה זה נגמר".
"כשמוזיקה עשויה נכון, היא מאוד מלמדת בנפשי"
על מוזיקה ככוח ריפוי אמר: "ליצור כולם יכולים, אבל לא כולם עושים. המוזיקה זה מרפא, זה הרבה מעבר למרפא הקלישאתי. כשמוזיקה עשויה נכון, היא מאוד מלמדת בנפשי. כשהייתי קטן וצללתי והקשבתי למוזיקה, זה לימד לווסת רגשות, להבין איך להתמודד מול הרגשות והדחפים. זה מאוד עמוק. בודדות הפעמים שהיום, לצערנו, שאנשים נזרקים ושומעים מוזיקה כמו ששמענו פעם בתור ילדים".
עוד דיבר על החוויה מהאירוויזיון ועל החשיפה לעולם הגדול לאחר מכן: "עליתי לארץ בגיל 3, חוץ מזה לא טסתי בחיים. אחרי האירוויזיון הדרכון שלי התפרק. כל הטירוף, זה היה מטורף. אתה גם טס, גם מטייל, גם אוכל שניצל עם ריבה, שזה נשמע דפוק אבל זה הכי טעים. ואתה מקבל במה, סאונד, שטיח של קהל, היה כיף. זה לא דברים שהייתי עושה לפני הכוכב".
