"מתי שלח אותי לאסוף את בתו שנולדה"
טוטאלי, אחר, גאון: אריק סיני חלק חוויות מהעבודה המשותפת עם מתי כספי • גם גלי עטרי, דני רובס וריקי גל סיפרו על העבודה הבלתי שגרתית עימו
עולם המוזיקה הישראלית המום עדיין מלכתו של מתי כספי בתחילת השבוע. לא מעט אלבומי מופת יצר מתי כספי בעצמו, אבל הפעם הקדיש רז שכניק את תוכניתו לאלבומי המופת שכספי הפיק בשנות השמונים. הוא שוחח עם דני רובס, אריק סיני, ריקי גל וגלי עטרי שסיפרו על אמן שלא דומה לאף אחד אחר, על פסנתר באולם ריק שגרם לגלי עטרי לבכות, על יראת הכבוד שאפפה את דני רובס בכל פעם ששמו של של כספי הופיע על מסך הטלפון שלו, ומדוע אריק סיני היה זה שהסיע מבית החולים את רעייתו של כספי עם בתו שאך נולדה.
"אנחנו באמצע העבודה על 'צל כבד', אנחנו מקליטים שירה. הוא מסמן לי לצאת החוצה ואומר לי: 'תגיד לי מזל טוב, נולדה לי בת'", נזכר אריק סיני. "אני אומר לו מזל טוב, בוא נעצור. הוא אמר: 'לא: היא נולדה לפני יומיים או שלושה. עכשיו או שאני אסע או שאתה תיסע לבית חולים להחזיר הביתה אותה ואת דורין. אם אני נוסע נצטרך להפסיק, אם אתה תיסע אמשיך לעבוד פה. האבא שולח את הזמר שהוא עובד איתו לקחת את התינוקת שנולדה. נסעתי, לקחתי את דורין ואת ברית הביתה, חזרתי לאולפן והמשכנו לעבוד. זה מתי, כל כך מתי".
סיני סיפר כי כספי הוא זה שפתח לו את הצוהר לעולם המוזיקה. כספי הפיק את אלבום הבכורה שלו, 'צל כבד' משנת 1981. "הוא ראה אותי כמו שצריך והתווה לי דרך נהדרת, ולא אשכח לו את זה עד סוף חיי. אהבתי אותו מאוד על אף שהוא היה איש לא קל. הוא היה מצחיק מאוד, אבל מאוד פדנט".
'צל כבד' הפך לאלבום זהב אחרי 11 ימים. "מתי לא אמר שזה יהיה להיט, המילה לא יצאה לו מהפה. הוא התיחס קודם לטקסטים, זה היה חשוב לו מאוד. זה היה בית ספר", הוסיף סיני.
על הלהיט הגדול באלבום, 'סיבה טובה' שכספי גם הלחין, סיפר: "לי ולמתי היה מועדון ביחד בחוף הים בתל אביב שנקרא 'האסם' ב-1980. באיזה בוקר הוא אמר לי: 'אני יכול לבוא אליך לטבול עוגיה?'. תוך כדי טבילה הוא מנגן בגיטרה ומזמזם את המנגינה. השתגעתי ורציתי לחבק אותו, הוא שנא חיבוקים - הוא אמר שזה מיותר. אז הוא שלח את זה לאהוד מנור. הוא היה השיר הכי מוכר שהקלטתי".
'סיבה טובה':
גלי עטרי: "הייתה לי שתיקה כמו אצל קהל לפני שמוחא כפיים רועמות - היו לי דמעות בעיניים"
גם הזמרת גלי עטרי זכתה לעבוד עם כספי בשנות השמונים, כאשר עבדו יחד על אלבומה 'ממריאה ברוח' מ-1984.
"רציתי לחזור הביתה", סיפרה עטרי. "עשיתי קודם אלבום רוקנרול, ואז התחלתי לעבוד על אלבום ורציתי את מתי. שאלתי אותו אם הוא רצה לעשות איתי אלבום, הוא פשוט ענה: 'כן', וזהו. אני חושבת שהוא ראה פוטנציאל לעשות איתי דברים אחרים. יש שם שישה שירים שלו, ויצא לנו אלבום פאנקי יותר, וזו הייתה חוויה מדהימה לעבוד איתו, ועד היום אני מעריצה אותו".
את השיר 'עוד יום' מתוך האלבום כינתה עטרי "אחד השירים המופתיים שלו שמבטאים את מתי כמלחין וכאדם מלא רגש למרות חזותו הרצינית. זה מעיד שיש לו אישיות חמה, אוהבת, נותנת ומלאה ברגש".
על נסיבות כתיבתו סיפרה: "הלכתי לרחל שפירא בקיבוץ שפיים, לקחתי את הטקסט הזה וזה היה השיר הראשון שהכנסנו לאלבום. הבאתי את הטקסט למתי". למחרת נפגשו כספי ועטרי באולם ריק עם במה ופסנתר. "הוא השמיע לי את הלחן, הייתה לי שתיקה כמו אצל קהל לפני שמוחא כפיים רועמות. היו לי דמעות בעיניים. הוא זמר נפלא וגם שר לי את זה".
"שרתי אותו מלכתחילה בסולם מאוד גבוה שהיה אתגר, ודווקא הוא זה שהביא לו את העוצמות הרגשיות שיש בו" אמרה. היא הודתה כי היא לא הייתה שלמה עם הקלטת השיר. "הרגשתי קצת חשופה מדי בשיר הזה, וביקשתי ממנו עוד טייק או שניים". כספי סירב. "למדתי ממתי דבר אחד שהיטיב איתי בקריירה שלי לאורך כל הדרך. הוא שאל אותי: 'תמיד אפשר יותר טוב, תעשי תקליט חמש שנים? צריך לדעת לשחרר', הפרקפקציוניזם הזה יהרוג אותך".
למרות זאת עטרי התעקשה והקליטה את השיר מחדש. "הוא אמר שזה טייק יפה ומלוטש מאוד, אבל הטייק שעשינו קודם פגיע ואנושי, וזה מה שנותן לו את העוצמות שלו".
'עוד יום':
דני רובס: "בכל פעם שהשם שלו קופץ על הצג שלי, הלב שלי קופץ כמו בן ה-14 שהייתי"
שנה קודם לכן הפיק כספי את אלבום הבכורה של דני רובס, 'מסגרות'. "התחושה שלי הייתה שמתי הוא הפסגה הכי גבוהה שיש ואפשר ללמוד ממנו", סיפר רובס בשידור. "מתי הגאון היה מי שלמדתי ממנו כל מה שאני בחיים על מוזיקה באולפן ובשנות העבודה המשותפת שלנו".
"האיש הזה שמע את כל העולם כסימפוניה של מוזיקה, וכל כלי נגינה היה ביד שלו, הוא היה עילוי ברמה בין־לאומית, בעיניי הוא אחד מגדולי המוזיקאים של כל הזמנים בכלל" אמר רובס בהמשך. "מה שהוא שומע בראש הוא יכול להוריד ליד, בלי שום מגבלות של טכניקה".
"התפיסה המוזיקלית שלו הייתה שונה - הוא לא חייב ללכת על פי מה שנהוג או על פי סדר האקורדים שכולם מכירים. אתה תמיד מופתע לא כי זה נשמע משונה, אתה מופתע ואתה שר את זה וכל המדינה שרה את ההרמוניות המסובכות האלה. זה מדהים. זה כל כך יפה, ויש בזה משהו קסום, זאת יכולת ביטלסית", אמר רובס.
הוא שיתף את המאזינים כיצד הגיב כספי לשירו בפעם הראשונה. "מהרגע שהשמעתי למתי את השיר הראשון שלי, 'אני בא הביתה מהלילה', והוא אמר שזה יפה - מבחינתי נגמרה הקריירה שלי והייתי המאושר באדם. מתי כספי אמר על השיר שלי שהוא יפה מאוד!".
"תמיד רציתי לקבל אישור מהגאון הזה. כשמתי צלצל להחמיא או שהוא שלח לי לחן לכתוב מילים, זה משהו ששימח אותי תמיד. עבדנו יחד המון שנים, אבל בכל פעם שהשם שלו קופץ על הצג שלי, הלב שלי קופץ כמו בן ה-14 שהייתי, שלמד לנגן את 'שיר היונה' על הגיטרה וחשב שזה השיר הכי יפה ביקום", הוסיף רובס בהתרגשות.
הוא הודעה כי "מתי לא היה פוליטיקלי קורקט, גם לא בדברים שהוא אמר, אבל היכולת הפנומנלית שלו לראות דברים אחרת מאנשים אחרים עשתה אותו אחר. בגלל זה הוא במקומות האלה, ואנשים שמנסים להיצמד לשטאנצים או לפורמלות שכולם מכירים, זוכרים אותם פחות".
השיר האהוב עליו שכתב כספי הוא 'לא ידעתי שתלכי ממני', שיצא באלבומו השני של כספי מ-1976. את מילות השיר כתב חבר הנפש של מתי, אהוד מנור המנוח. "הוא ואהוד הם סוג של סימביוזה כמו זוג אוהבים כשהאהבה שלהם שורפת את כל הסביבה שלה. הם השלימו אחד את השני, והשלמות של הביחד שלהם הייתה גדולה ממרכיביה", אמר. "מתי כתב את המנגינה קודם כקטע בלוזי, ואהוד מנור כתב את המילים בתוך שעה בנסיעה בדרך לאולפן. פנומנלי השיר הזה".
'לא ידעתי שתלכי ממני':
ריקי גל: "אמרתי לו בכל השנים האלה - אני כאן בשבילך"
ריקי גל פגשה את כספי לראשונה כשעוד היו חיילים. "ראיתי אדם יוצא דופן וממגנט, אפולו צעיר וזקוף עם רעמת שיער ושרירים חזקים, קיבוצניק גבוה", אמרה. "ידעתי שצריך לתת לו את הזמן לפתח את הקריירה שלו ולהתעצם, וכשהוא ימצא את הזמן הוא יתפנה. אמרתי לו בכל השנים האלה: אני כאן בשבילך, ואעשה כל מיני דברים פחות טובים עד שנתחבר, וכך היה".
על הביצוע המשותף שלהם ל'מקום לדאגה', סיפרה: "זאת הייתה אשמתי, אני מודה. שמעתי במקרה זמרת שרה את השיר הזה ברחוב, ובאותו רגע ידעתי שלמחרת באולפן אגיד למתי שאני לא מוותרת עליו. הוא אמר: בסדר, שזה יהיה דואט. אמרתי: אוקיי".
על 'מערבה מכאן' שביצעה ללחנו של כספי ולמילותיה של תרצה אתר אמרה גל: "תוך כדי אי ההבנה שלי ביצעתי את זה, צייתי למאסטרו, ושאלתי את עצמי מי בכלל ירצה לשמוע דבר כזה. ברגע שהוא יצא הוא הפך להיות להיט כל כך גדול ואמרתי לעצמי: וואו, איזה אוזניים יש לאנשים".
מקום לדאגה:
