"הרווחיות נשחקת"
נשיא התאחדות התעשיינים הנכנס הסביר על התחזקות השקל מול הדולר שנמצא בשפל • על החשש לצמצום תעשיית ההייטק בארץ: "אנבידיה עדיין משקיעה בישראל"
אברהם (נובו) נובוגרוצקי, נשיא התאחדות התעשיינים הנכנס, שוחח עם ליאת רון ואריה מליניאק ב-103fm ודיבר על התחזקות השקל אל מול הדולר שבשפל, ועל כך שלפי סקר של התאחדות התעשיינים, כ-40 אחוז מהתעשיינים שוקלים לצאת מישראל.
נובוגרוצקי הסביר תחילה את השפעת ירידת הדולר על התעשיינים ודן בשאלה מדוע יוקר המחיה עדיין גבוה. "הדבר משפיע בצורה מאוד עמוקה על היצואנים ועל כל התעשיינים שחלק מהמכירות שלהם צמודות לדולר. התקבולים יורדים, ומאידך העלויות עולות: ארנונה, שכר עבודה, חשמל, מים. ואז יש תנועת מספריים של פחות תקבולים, יותר הוצאות, והרווחיות נשחקת".
בהמשך התייחס להשפעות על ענף הייבוא וציין כי חרף הירידה תחרות נשמרת. "היבואן בעצם מרוויח. את חומר הגלם הוא קונה בפחות. שער הדולר ירד? אז על הכיפאק, הכול בסדר. לדוגמה: יצרן של טרנספורמטורים שמביא חלקים יביא אותם בעלות זעירה יותר. מצד שני, גם המתחרה שלו יוזיל מחיר - היבואן, כי השער ירד. אז התחרות נשארת. הוא לא יוכל להעלות את המחיר? הוא יוריד את המחיר. את זה צריך לפתור. על אחת כמה וכמה אם אותו יצרן צריך אחרי זה ליצא. אז הוא מקבל פחות שקלים".
נובוגרוצקי הגיב גם לדבריו הדרמטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש ספטמבר אשתקד על אודות צורך ישראלי עתידי להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים. "אני לא חושב שנתניהו אמר את זה בתור שאיפה. הוא אמר את זה בתור תמונת מצב שיכול להיות שניקלע אליה. זאת הפרשנות המקלה שאני יכול להגיד על הדבר הזה. המשמעות היא שכל מה שמיוצר בארץ ונקנה בחומרי גלם מחו"ל, הוא באמת זול יותר. אבל התחרות מול אותו דבר היא תחרות גם של מחיר זול יותר שמגיע מחו"ל".
לדבריו, "אם נרצה להיות משק שמתבסס על הייצור של עצמו, וחלק מהיצרנים ייעלמו לנו, כי הם לא יוכלו לעמוד באותה ירידת דולר-שקל, אז נמצא את עצמנו במצב שלא נהיה מסוגלים למלא את משאלת הלב או את פליטת הפה של נתניהו. כי תעשיות מסוימות לא יהיה בארץ, הן לא יהיו מסוגלות להישאר. חלק מהתעשיות, אני מקווה שנמוך מהחלק שעליו עלינו בסקרים, כן יקימו את קווי הייצור החדשים שלהם לא בישראל אלא במקומות אחרים".
לשר האוצר יש הרבה כלים לעזור
נובוגרוצקי התייחס בהמשך לחששות סביב בריחת תעשיית ההייטק מהארץ ולחברת הענק אנבידיה. "אני לא מדבר רק על התעשייה המסורתית, אני בפירוש מדבר גם על צ'קפוינט ודומים לה וגם על כל הסטארטאפים שמגייסים את הכסף במטבע זר. ההוצאות שלהם על המהנדסים ומפתחים הן הוצאות שקליות. הם נהיים פחות תחרותיים כלפי המהנדסים שיושבים בחוץ. אנבידיה עדיין משקיעה בארץ. לפי שער הדולר ברגע זה, היא לא מקבלת את ההחלטות שלה בטווח הקצר. אלא בטווח הארוך. בטווח הארוך כולנו חושבים ומקווים שהשער יתאים את עצמו".
לבסוף ציין כי "גם הנגיד צריך להתערב דרך מדיניות מוניטרית. הצענו כלים מעבר לנושא של רכישת מטבע. הצענו שעסקאות הגנה שיש לתעשיינים יבוצעו דרך בנק ישראל, ועל ידי זה לא יהיו מחויבים לקנות דולרים וזה ימתן את השערים. ודבר שני: מדיניות פיסקלית ולאו דווקא מוניטרית. לשר האוצר יש הרבה כלים לעזור: במענקים, בהלוואות יותר זולות, בתמיכה בשכר עובדים לתקופות מסוימות".
