השיחות עם טהרן תקועות: "הבעיה המהותית נותרה"
ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן ב־INSS, דן בסוף הסבב השני של מו"מ בין ארה"ב ואיראן - והוא פחות מתרשם מהאופטימיות שמציגים הצדדים
אתמול (ג') התקיים בשוויץ סבב השיחות השני במשא ומתן בין ארה"ב לבין איראן שהסתיים באמירות אופטימיות של שני הצדדים. ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן ב-INSS, הסביר לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm כי האופטימיות הזו לא מלמדת על התקרבות בין ארצות הברית לאיראן.
"אני לא בטוח שיש באמת אופטימיות משמעותית באיראן. גם לפני 'עם כלביא' ביוני הנושאים והנותנים באיראן שידרו אופטימיות ובסוף הם חוו תקיפה. התקיפה הייתה אז ערב הסבב השישי בין ויטקוף לעראקצ'י", אמר צימט. "המצב כיום אמנם שונה, אבל אני לא משוכנע שהאופטימיות הזו, יש לה מקום". הוא הוסיף: "אני פחות מתרשם מהאופטימיות, כי אני חושב שבסופו של דבר הבעיה המרכזית - התפיסות השונות בין שני הצדדים שקשה לגשר עליהן".
ומהו אותו פער? ד"ר צימט הסביר. "התפיסה האיראנית אומרת שהאמריקנים לא מעוניינים להיגרר לעימות צבאי מסוכן וארוך במזרח התיכון". הוא הסביר כי בעיניהם היעד המרכזי שלהם, שרידות המשטר, לא באמת בסכנה. "ולכן אין סיבה שייכנעו לדרישות האמריקניות".
ומן העבר השני האמריקניים צופים באיראן חבוטה. "מבחינתם המשטר האיראני נמצא במצבו החלש ביותר מאז המהפכה האסלאמית, ולכן המינימום שהם מוכנים לתת לאיראנים הוא להסיר את האיום הצבאי בתמורה לוויתורים מאוד משמעותיים מצד איראן".
לפיכך הוא הסיק: "כששני הצדדים מעריכים שהצד השני לא מעוניין בעימות צבאי, שניהם ממשיכים להתעקש על סוגיות ליבה".
לדבריו של המומחה לאיראן, "בסוגיית הגרעין האיראנית הם מפגינים מידה מסוימת של גמישות, לכן ייתכן שהם יגיעו להסכם זמני שבו האיראנים יסכימו להקפיא זמנית את העשרת האורניום, ובתמורה האמריקנים ישחררו חמישה או עשרה מיליארד דולר שמוקפאים בקטאר, אבל גם לזה אני לא בטוח שהאמריקנים מוכנים להסכים".
"הם הבהירו בצורה ברורה שהטילים הם ההרתעה האחרונה שלהם"
"אני עדיין חושב שהסיכוי לתקיפה גובר על הסיכוי לדיפלומטיה. אני לא בטוח שהנשיא טראמפ - יש לו את הנכונות ואת הסבלנות להסכים עם מה שהאירנים דורשים", העריך צימט.
הוא סבור שאם יהיה עימות, איראן תתקוף את ישראל. "אני לא רואה שום תרחיש שבו האיראנים מותקפים ולא תהיה תגובה איראנית כלפי ישראל. השאלה היא מה תהיה היכולת לצמצם את הנזק שיכול להיגרם, ואת מספר הטילים שהאיראנים יכולים לשגר".
אם כך, מדוע השיחות לא כוללות את ההתעצמות הבליסטית האיראנית שטורדת את מנוחתה של ישראל? "המוטיבציה קיימת, אבל עם כל הכבוד יש צד איראני למשא ומתן, והם הבהירו בצורה ברורה שהטילים הם תעודת הביטחון וההרתעה האחרונה שלהם", השיב צימט.
באשר למרכיב הזמן, צימט סבור כי משיכת הזמן לא משרתת את משטר האייתולות. "נכון שהאיראנים יכולים להשתמש בזמן הזה ולעשות דברים, כמו הגברת המיגון על חלק מהמתקנים הגרעיניים שהותקפו במלחמה. מצד שני, ככל שהזמן חולף, הנוכחות הצבאית האמריקנית מתעצמת, לכן אני לא בטוח שהזמן משרת את האיראנים".
