"אומרים שזה בהסכמה, אבל ההסכמה היא תחת איומים"
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), הזהיר מהליכי בוררות על פי דין תורה • והתייחס למצב האופוזיציה בכנסת: "לפיד וגולן רבים על מנדטים"
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm והזהיר מהשלכות של הרחבת סמכויות בבתי הדין הרבניים: פגיעה בחלשים, עקיפת חוקי מגן וסכנה לאחידות מערכת המשפט.
תחילה הסביר גינזבורג על עיקרי החוק והחשש מפני פגיעה בזכויות אזרחיות: "אנחנו מאפשרים לבתי דין דתיים, לא רק רבניים, לקיים הליכי בוררות בין שני צדדים שבסכסוך אזרחי. עד היום היינו הולכים לבית משפט ואז היה אפשר לדון בסכסוך שלהם לפי הדין האזרחי הישראלי, פה זה יהיה על פי דין תורה. הפחד שלנו שהחוק הזה מאפשר למעסיקים או לבעלי כוח לגרור אזרחים לדין תורה, שם אין שכר מינימום, נשים פסולות מעדות, ועוד חוקים שיפגעו בחלשים ביותר".
גינזבורג נתן דוגמה על החשש מניצול כוח של בעלי נכסים וקבלנים: "דוגמה מאוד פשוטה, בעל דירה רוצה לפנות דייר בניגוד לחוזה, או קבלן שלא מסר בזמן דירה. השינוי בחוק הוא שהצד החזק, או הקבלן או בעל הדירה, יפנה לבית הדין הרבני. הוא ישלח הזמנה אישית לדייר. עכשיו הדייר יחשוש מלהיות סרבן בקהילה, או שהוא יכול להיבהל מהמכתב הרשמי שהוא קיבל ממסד ממשלתי, ואז הוא מגיע וחותם. מאותו רגע, כל הדיון מתנהל לפי דין תורה, חוקי מדינה שמגנים על שוכרים או רוכשי דירות לא רלוונטיים, והדייר בעצם נשאר חסר הגנה משפטית כי הוא הסכים להיות בדיון תחת דין תורה".
"לפי ההלכה עדות אישה יכולה להיחשב כפסולה או בעלת משקל נמוך משל גבר"
בהמשך, התייחס לפגיעה אפשרית בנשים בהליכי בוררות דתיים: "קחי למשל נשים, אם יש שותפות עסקית שמתפרקת או סכסוך בירושה, האישה נגררת לדיון בבית דין רבני, והיא נשפטת מול הרכב של שלושה גברים. לכאורה שני הצדדים הסכימו שהדיון יתקיים בבית הדין הדתי. ואז האישה בבוררות מוצאת את עצמה בהרכב של גברים, ולפי ההלכה עדות אישה יכולה להיחשב כפסולה או בעלת משקל נמוך משל גבר. הזכויות שלה יכולות להיפגע, כי הדין הדתי שונה מהאזרחי שהוא בעיקר שוויוני. כשאומרים שזה בהסכמה, אבל ההסכמה היא תחת איומים".
על סוגיית ההסכמה החופשית ביחסי עובד-מעביד הסביר: "החוק מאפשר מצד אחד פתיחת תיק, בית הדין שולח הזמנה רשמית לחתום. אדם מאמין שמקבל מכתב מבית דין - זאת לא הצעה, זה צו דתי, מי יסרב? הוא יכול להיחשב באותו רגע כסרבן ויוחרם. במערכת יחסים של עובד-מעביד אין הסכמה חופשית. אדם שמתקבל למקום יחתום על כל דבר כדי להתחיל לעבוד, ואם המעסיק יכתיב לו כחלק מהסכם ההעסקה שהבירורים ביניהם יהיו דרך בית דין דתי, אז נגמר הסיפור שלו".
עוד הרחיב גינזבורג על ההשלכות הרחבות למערכת המשפט והחברה: "הפחד שלנו, אם נסתכל מעבר לפגיעה באזרח הקטן, אז זה חוק שמפרק את הדין לכולם. כי במקום שוויון נקבל מערכת שבטית, דין אחד לדתיים, דין אחד למוסלמים. זה ייפגע באחידות של המשפט, זה יפגע בוודאות הכלכלית בישראל, וזה בעיקר פוגע באוכלוסיות החלשות ביותר. בעיניי זאת דרך לעקוף חוקי מגן שיש להם העובדים, שייאלצו לדון במקום שהחוק שאמור להגן עליהם לא קיים. הקואליציה העבירה אותו וזה אמור לעלות במליאה. אני מנחש שגם הקואליציה הזאת, שנשלטת על ידי הקיצוניים ביותר, תעביר את החוק הזה".
"אנחנו מנסים להציג חזון - מה היינו רוצים לראות אחרי הבחירות"
לאחר מכן, דיבר על מצב האופוזיציה בכנסת והצגת אלטרנטיבה שלטונית: "אני לא יודע אם האופוזיציה מפורקת או לא. כולם ממשיכים לדבר על הגושים, על ניצחון ועל הפסד, הכול אחד נגד השני, ואנחנו 'כחול לבן' לא שם. אנחנו מנסים להציג חזון - מה היינו רוצים לראות אחרי הבחירות. היינו רוצים להזיז את נתניהו מתפקידו, ולהקים ממשלה אחרת, אלטרנטיבית. אני חושב שצריכה לקום ממשלה שתפסיק לפלג את העם. מדינה שבה הקיצוניים לא יכתיבו את סדר היום".
לסיום, דיבר על האפשרות לממשלת אחדות והחלפת בנימין נתניהו: "אמרנו שלא נעזור לנתניהו להרכיב ממשלה. יהיו בחירות, נכון? אבל אם נתניהו מנצח בבחירות, וזה דבר שיכול לקרות, מה עושים אז? משאירים עוד פעם ממשלת ימין על מלא-מלא? אז אנחנו מצפים שבמקרה כזה כל כוחות המרכז הליברליים והגוש המרכזי יבואו ויגידו שתקום פה ממשלת אחדות רחבה, כי צריך לעסוק בנושאים שמעניינים את החברה. לפיד וגולן רבים על מנדטים. צריך להציג לאזרחים מה אנחנו רוצים לראות כאן, ובזה אנחנו עוסקים. אנחנו צריכים פה ממשלה רחבה, שתקים ועדת חקירה ממלכתית, שתביא חוק גיוס לכולם, שתטפל ביוקר המחיה ושתרפא את החברה מהתקופה הקשה. אנחנו רוצים להחליף את נתניהו".
