"אם יש אור בביירות - נכשלנו"
מנחם הורוביץ ('חדשות 12'), תושב קריית שמונה, התייחס למציאות הביטחונית המורכבת בצפון: "סיפרו לנו שחזבאללה מורתע - אתמול ירו לתל אביב"
המתיחות בצפון הארץ הגיעה הבוקר לשיא חדש עם מטחי רקטות לעבר קרית שמונה ואצבע הגליל. בשיאו של בוקר קרבי, שבו הדי התותחים וקולות המטוסים אינם פוסקים, עלה לשידור קולו של הצפון כבר חמישה עשורים כדי לתאר את המציאות הבלתי אפשרית של התושבים - ולבטא את הביקורת הנוקבת שלו על ניהול המערכה.
בשיחה טעונה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm תיאר איש 'חדשות 12' מנחם הורוביץ את הלילות האחרונים בביתו שבקריית שמונה. הורוביץ, שמסקר את גבול הצפון מאז שנת 1978, הבהיר כי המערכה הנוכחית מול איראן ושלוחותיה שונה מכל מה שהכיר, בעיקר בשל חוסר היכולת להתגונן בזמן אמת.
הורוביץ פתח את דבריו בתיאור האווירה בעיר תחת אש: "אני פה בקריית שמונה אל מול אזעקות שהיו פה לפני כמה דקות ואחרי לילה, בעצם כבר 4-3 לילות, שבהם אנחנו נמצאים בתוך איזה שהיא הרגשה של שדה קרב. כשמדברים על זה שחיל האוויר מפציץ בלבנון, הם בדרך כלל חגים או חולפים מעל אצבע הגליל וקריית שמונה, וכשמדובר שתותחים של צה"ל יורים לעבר מטרות בלבנון, אז התותחים נמצאים כאן בשטחינו, לא רחוק מכאן. כשאתה מתעורר באמצע הלילה והתותחים רועמים והמטוסים חגים, זו בהחלט הרגשה לא נעימה".
לדבריו, הקושי המרכזי אינו רק הירי, אלא זמן התגובה האפסי: "הבעיה המרכזית שלנו פה זה שאין התרעה. יש תחרות בין האזעקה לבין הנפילה. החוסן הנפשי של אנשים שגרים באזור הזה הוא מאוד בעייתי. כשאתה יושב באולפן בנווה אילן או ברדיו 103 בגוש דן, אתה יודע שיש לך שלוש דקות, ארבע דקות, לאט לאט בחיוכים לצאת וללכת ברוגע לממ"ד. כאן אין את זה".
"פעם היה קשה, היום זה פשוט אווירת מלחמה"
בתשובה לשאלת המגישים כיצד שורדים את המציאות הזו, נזכר הורוביץ בימים שלפני מערכות ההגנה האוויריות: "כאשר אני גידלתי פה שלושה ילדים, לא היה לנו את כיפת ברזל. הסתובבת ברחובה של עיר והיו נופלות קטיושות. חלקם (התושבים) הצליחו להחזיק מעמד, חלקם עזבו בגלל נסיבות כלכליות, וחלקם לא חזרו בגלל אווירת המלחמה. זו פשוט אווירת מלחמה שבה אנחנו חיים בימים האחרונים מאז המלחמה באיראן. לא כל אחד יכול לשבת בממ"ד ולענות לשאלות של ילדים האם מדובר ביציאה שלנו או ביירוט".
הורוביץ התייחס גם לסוגיית הפינוי וההגירה למרכז הארץ: "אני לא בטוח שלשבת בראשון לציון או בתל אביב או באר שבע זה יותר מוגן מאשר פה. אבל ישנם אנשים שאומרים 'עדיף לי לשבת באיזה בית מלון קטן בתל אביב, כי יש לי ארבע דקות לארגן את המשפחה ולרוץ לממ"ד'".
"אם נמל התעופה בביירות פועל - נכשלנו"
חלקו המרתק ביותר של הריאיון עסק בתפיסת הביטחון הישראלית. הורוביץ, המכיר כל רגב באדמת הצפון, לא חסך בביקורת על הממשלה והדרג הצבאי: "ב־49 שנים מאז 78' תמיד אנחנו משיבים אש לעבר מקורות הירי. יש לנו כל מיני פנטזיות: 'בוא נכבוש את לבנון, נקים רצועת ביטחון'. הכול פנטזיות".
הוא הציב משוואה ברורה לניצחון במערכה: "אם עכשיו יש אור בביירות, אם נמל התעופה הבין־לאומי של ביירות פועל כרגיל - אנחנו הפסדנו במערכה הזאת. אני נורא מצטער. כל הסיפורים האלה, צבא לבנון יגן על קריית שמונה? אנחנו מדמיינים כל מיני הסכמים ושיחות ולחיצות ידיים. הממשלה צריכה להודיע, אתם יורים עוד פעם אל עבר קריית שמונה? השכונה המערבית של לבנון בלי אור. אתמול אותו חזבאללה שסיפרו שמורתע, ירו לעבר תל אביב. אז אם יורים לעבר תל אביב ונמל התעופה הבין־לאומי של ביירות פועל כרגיל - נכשלנו".
הורוביץ סיכם בהזכרת דבריו של חסן נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה: "ב-2006, כאשר חטפו שני חיילים, מה אמר נסראללה? 'אם הייתי יודע שהממשלה מוחקת את מרכז ביירות, לא הייתי חוטף אותם'. כל עוד נעים קאסם לא יאמר בצורה הברורה ביותר: 'אם הייתי יודע שזו התגובה הצבאית הישראלית לא הייתי עושה את זה' - כל הסיפורים והפרשנויות לא יעשו שום דבר".
