"כל טיל פה לא משתווה ל־10 בארץ"
כדורגלן העבר שתקוע באמירויות שחזר את רגעי האימה תחת הירי האיראני: "אין ממ"דים, אין אזעקות, רק 15 שניות"
בעוד ישראל מתמודדת עם השלכות מבצע 'שאגת הארי', מתברר כי אחת הזירות המורכבות ביותר עבור אזרחים ישראלים היא דווקא דובאי. כדורגלן העבר אודי כבודי מצא את עצמו בלב הסערה כשמטוסו אולץ לבצע פניית פרסה דקות לפני נחיתה בישראל וחזר לאמירויות. בריאיון לאלי אוחנה וברק סרי ב־103fm הוא תיאר מציאות של פגיעות ישירות בבניינים, היעדר מיגון ושגרה של הישרדות תחת אש.
כבודי הסביר כי הוא יצא לחופשה בתאילנד עוד ב-1 בפברואר, הרבה לפני שהמתיחות הגיעה לשיאה. בדרכו חזרה, ביום שבת בשעה 8:30 בבוקר חווה את הרגע שבו הכול השתנה: "היינו בישראל וממש כמה דקות לפני שנכנסים לארץ, בזמן נחיתה, פשוט המטוס עשה פרסה וחזרנו לדובאי. כבר שמתי את החגורה עליי". כששאל אותו אוחנה מדוע בחר לצאת לחופשה בזמן כה רגיש, השיב כבודי: "אי אפשר לעצור את החיים בגלל משהו שאולי עומד לקרות. עברתי שנה מאוד מאוד קשה עם מותה של אימא שלי שחלתה בסרטן והלכה לי בין הידיים תוך 100 יום. אמרתי לעצמי 'אני כן צריך את זה'".
המציאות בקומה הרביעית: "בכי ברמות היסטריות"
התנאים בדובאי, כך מתברר, שונים בתכלית מאלו המוכרים בישראל. ללא מערכת כיפת ברזל או ממ"דים תקניים הישראלים נאלצים לאלתר. "כל טיל שנופל פה לא משתווה לעשרה טילים בארץ", קבע כבודי. "תקשיב, זה פשוט, אתה לא מוכן לשום דבר. גם אם אתה מקבל התראה בטלפון בערבית הכי מפחידה בעולם, שזה בדיוק 15 שניות עד שמגיע הטיל הראשון מאיראן, אתה שומע בומים ליד המלון. אתה נמצא למטה בתוך חניון שב-60% ממנו יש המון המון תיירים בוכים שלא מבינים בכלל את הסיטואציה הזאת".
כבודי תיאר את הפער בין הישראלים המיומנים לתיירים מאירופה: "חבל שלא צילמתי בווידאו את יום ראשון ושני כשהתחיל פה הבלגן הממשי. זה פשוט היה, סליחה על הביטוי, כמו גן ילדים. היה פה בכי ברמות היסטריות. יושבים שם למטה בחניון ובוכים ובוכים ובוכים וצעקות וילדים. אומרים לנו 'אנחנו במדינות שלנו, בחיים אין אצלנו דבר כזה. אנחנו רואים אתכם, איך אתם מתנהגים בסיטואציה הזאת, כמה אתם רגועים. אנחנו לא מבינים את זה'".
הדיווחים על נזק לרכוש בדובאי הולכים ומצטברים. כבודי אישר כי היו פגיעות ישירות במבנים: "היו, אני יודע על בית מלון אחד ועל עוד בניין אחד. בבורג' ח'ליפה - נפל ממש ליד".
הוא שיתף בסיפור אישי על חוסר המודעות של המקומיים לסכנה: "נסענו עם נהג מונית ביום שלישי ובדרך חזרה קיבלנו התראה בערבית בטלפון. אמרנו לנהג 'תעצור בצד,צים לתפוס איזה חומה ולעמוד לידה'. הוא אומר לנו 'על מה אתם מדברים?' אמרתי 'יש יש לנו התראה, תעמוד בצד'. הוא לא רצה פשוט לעמוד, זה לא עניין אותו, עד שאחד החברים דיבר איתו קצת יותר קשוח והוא עצר בצד. הוא יושב במונית ואנחנו רואים את הטילים עפים עלינו".
בחזרה הביתה?
לדבריו, במלון שבו הוא שוהה ישנם כ־180 ישראלים, בהם גם משלחת של עיריית תל אביב. חברת התעופה 'פליי דובאי' (Fly Dubai) משלמת על שהותם במלון, אך חוסר הוודאות לגבי מועד החזרה נמשך. "יש לנו בעיה שפליי דובאי קודם כול נתנו הוראה חד משמעית שעד ה־20 בחודש הם לא נוסעים בכלל, לא טסים. פליי דובאי לקחו מאיתנו רשימות כדי אולי להוציא אותנו דרך עמאן או דרך טאבה או דברים כאלה, או שאנחנו באופן עצמאי נמצא עכשיו טיסה לאתונה, לקפריסין, בעלות שלנו כמובן".
למרות המצב, כבודי ציין לטובה את היחס של המקומיים: "הם בעדנו ברמות מטורפות. כשהגענו לשדה תעופה קיבלנו שם מלא מתנות קטנות".
