איך ה־7 באוקטובר שינה את היהדות שלנו?
כיצד השפיע ה־7 באוקטובר על היחס של ישראלים וישראליות לדת ולמסורת? • עו"ד אורלי ארז לחובסקי ורענן שקד שוחחו עם תומר פרסיקו על הנושא • פרק 21
טבח 7 באוקטובר הצליח לטרוף את הקלפים בכל תחומי חיינו. גם המישור הדתי עבר שינוי בקרב רבים, שמצאו את עצמם מתקרבים לדת ולמסורת לאחר האסון הכבד. כיצד נראה היחס לדת בחברה הישראלית מאז אותו יום? בפרק ה־14, שוחחו השניים עם תומר פרסיקו, עמית בכיר במכון שלום הרטמן ועמית בכיר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חוקר את שורשי הליברליזם, זהות יהודית מודרנית ותהליכים בדת העכשווית. יחד שוחחו על נוכחות הדת בחברה הישראלית, ועל השינויים שחוותה מאז.
"7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו יצרו שבר קשה מאוד בחברה הישראלית שיש לו אדוות במעגלים רבים", אמרה אורלי בפתח הדברים. "מעגלי הכאב והשכול נגעו בכולנו, ובזמן הזה אין אח ורע לטראומה הזו. בזמנים של עצב ושבר, יש באופן מסורתי התקרבות לדת, חיפוש אחרי עוגן שיעניק משמעות בעולם כאוטי, אמונה שתעניק נחמה ותקווה, וזה היה כך בעבר. לפי סקר שערכנו בנובמבר 2024, 51% מהציבור היהודי בישראל חש צורך רוחני או דתי רב יותר בעקבות 7 באוקטובר. אחת התופעות המעניינות שראינו הייתה עלייה משמעותית במספר האנשים שרצו להתגייר בגיור רפורמי. 59% מהיהודים בישראל חשו צורך בקהילה כדך להתמודד עם הכאב".
בתגובה, הוסיף רענן: "בשנתיים האחרונות רואים תופעה של התקרבות לדת יותר באופן שטחי, שמתבטא באימוץ סממנים דתיים. זה בא לידי ביטוי בעלייה של הפופ האמוני, שלא פעם מגיע עם סנטימנט לאומני. נראה לי שעושים שימוש בדת כפוזה, לא נעים להגיד, כאביזר אופנתי".
"יש היסטריה מהדתה - היא לא מבוססת"
"זה היה פוגרום, שואה קטנה", חזר פרסיקו ליום האיום, "אנשים הרגישו במובן הכי עמוק שאנחנו עוד חוליה בשרשרת של ההיסטוריה היהודית. זה הטיח בחזרה את כולנו להיסטוריה היהודית. יש פה גם משהו מאוד קורבני. הטבח הוא שבר עמוק בתנועה הציונית. בסוף הציונות שהבטיחה לנו 'לעולם לא עוד' כשלה. במובן מאוד דומה למה שקרה ביום כיפור, כשהזהות היהודית ציונית שלנו מתערערת, אנחנו מחפשים זהות יהודית אחרת".
בסיום, הבהירה עו"ד ארז לחובסקי: "השאלה איפה הציבור נמצא, כי לא תמיד מוצגות כל האופציות".
