"רוצה לחזק את השרה גולן - נסיעות שרים הן לא צ'ופר"
השרה מירי רגב (הליכוד) תומכת בנסיעת השרה מאי גולן לארה"ב בזמן המלחמה: "זה התפקיד שלה"
השרה מירי רגב (הליכוד) הביעה תמיכה מלאה בהחלטת חברתה לממשלה ולמפלגה, השרה מאי גולן, לטוס דווקא עכשיו לכנס בניו יורק. בשיחה עם עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103fm סיפרה רגב החברה בקבינט המדיני-ביטחוני על הרגעים המכריעים לפני התקיפה, ועדכנה במספר הישראלים שכבר שבו ארצה.
השרה שהואשמה בעבר כי גם היא מרבה לטוס לחו"ל, הגנה על ההחלטה של השרה לשוויון חברתי מאי גולן לטוס דווקא עתה לניו יורק. "אני רוצה לחזק אותה. אנחנו נמצאים גם בזירה מדינית והסברתית, ובאו"ם יש דיון מיוחד על יום האישה הבין לאומי", אמרה רגב. "בוודאי שהיא צריכה לדבר על האירועים הנוראיים שקרו כאן ב-7 באוקטובר ולעמוד מול נציגים של המדינות הפרו פלסטיניות שנותנות גב לחמאס".
"היא השרה לשוויון חברתי, זה התפקיד שלה. המשימה שלה היא לבוא ולדבר על נשים, וזאת נסיעת בזק של 72 שעות וזה לא פשוט. נסיעות לחו"ל של שרים הן לא צ'ופר", הדגישה שרת התחבורה.
"כולם אמרו אמן והצביעו"
רגב היא גם חברת הקבינט המדיני-ביטחוני. היא סיפרה על השעות המתוחות שבין שישי לשבת, אז התקבלה ההחלטה לפתוח במערכה נגד איראן. "ב־02:00 בלילה היה דיון קבינט טלפוני. לפני ההצבעה הוצגה התוכנית הצבאית והבנו לקראת מה זה הולך. מזכיר הממשלה קרא ברכה לשמירה על חיילי צה"ל, וזה ריגש את כולם", חלקה רגב. "אתה מרגיש את הכוונה להסיר איום קיומי ושזו העת. ברגע שהקריאו את הברכה וכולם אמרו 'אמן' והצביעו, מ־05:15 ועד האזעקה שהושמעה ב־08:15 בבוקר אי אפשר היה לעשות שום דבר. אני ממתינה. שבת, כל אחד בביתו, ואני יודעת שב־08:15 אצא עם תיק לחמ"ל, ואני יודעת שכל הפעולות יקרו. אני יודעת שזה יעבוד כמו שעון כי נערכנו לזה, וכך זה עבד".
מאז שפרצה המערכה, שרת התחבורה נמצאת בתוך מה שהיא מגדירה כ'ימים מורכבים'. "פתיחת השמיים מאוד מאתגרת, החלטות מאוד אמיצות, כולן בהחלטה שלי. אני מבינה את המחויבות של להחזיר את הישראלים. יכולנו להשאיר את השמיים סגורים אבל אני לא חושבת שזה נכון כך לפעול", אמרה. "אני בכל רגע נתון יכולה לסגור את השמיים - ההחלטה שלי בלבד".
היא עדכנה כי כ־60 אלף ישראלים כבר שבו ארצה. "מתוך מה שאנחנו מבינים נותרו כ־70 אלף ישראלים בחו"ל, וצריך לזכור שלא כולם רוצים לחזור. יש מקבץ מאוד גדול של 40 אלף ישראלים בתאילנד, 20 אלף בארה"ב והשאר מפוזרים באירופה".
