החלטת הממשלה אמש לאשר את העברת הכספים הקואליציוניים בהיקפים משמעותיים למשרדי הממשלה השונים ולמגזר החרדי, מעוררת סערה ציבורית וכלכלית. בשיחה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm, התייחס שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, להשלכות ארוכות הטווח של סדרי העדיפויות הממשלתיים בעת הזו. מרידור, המכיר מקרוב את מנגנוני התקציב, התריע כי המדינה בוחרת להשקיע בשימור פוליטי על פני צרכים אסטרטגיים דחופים.
מרידור פתח בהשוואה לממשלות עבר והדגיש כי המצב הנוכחי חסר תקדים מבחינת היקפו. לדבריו: "כמות הכסף שמוקצית לכספים קואליציוניים בממשלה הזאת הרקיעה שחקים ועברה כל גבול סביר. אני לא זוכר עוד ממשלה שניהלה שתי מלחמות בקדנציה, שבמהלך מלחמה היא בוחרת במקום לקחת כסף ולתת אותו למילואימניקים או לאלה שנפגעו להם הבתים, היא בוחרת לקחת את הכסף ולשים אותו בכספים קואליציוניים שבסוף משרתים סקטורים מאוד קטנים".
חלק מרכזי בביקורתו הופנה לקשר הישיר בין התקציב לבין סוגיית השוויון בנטל. מרידור טען כי הכסף משמש ככלי המנציח את אי הגיוס: "כמות הכסף שמוקצית לאברך אחד בממשלה הזאת היא בפער הגבוהה ביותר, הקיצונית ביותר, מונעת בהגדרה מאנשים האלה לצאת לשוק העבודה. חוק ההשתמטות נולד בחטא וטוב שהוא מת, אבל זה שהוא מת לא פתר את הבעיה. יש לנו עדיין 10,000 קצת יותר חרדים במחזור גיוס שמחליטים לא ללכת ולשרת את המדינה כשהילדים שלי עושים את זה. את העוולה הזאת צריך להפסיק", והוסיף כי בזמן ששירותי הבריאות והחינוך ספגו קיצוץ של 3%, הכספים המגזריים נותרו ללא פגע.
במישור הביטחוני, מרידור קרא לממשלה להימנע משאננות גם לנוכח הישגים צבאיים. הוא הזכיר כי יכולות האויב הן דינמיות ודרש היערכות כלכלית לשיקום המלאים: "מערכת הביטחון צריכה להיערך לכל תרחיש. אני מזכיר לכם שבעם כלביא אמרו לנו שלעשרות שנים אנחנו השגנו אחורה את תוכנית הטילים ותוכנית הגרעין והנה אנחנו שם שוב. בואו נתכונן גם לרע ובהקשר מערכת הביטחון צריכה להחזיר מלאים גם בצד ההגנה וגם בצד ההתקפה. היא צריכה ללמוד כי גם הצד השני ילמד מהמלחמה הזאת".
עוד טען כי "אנחנו חיים במזרח התיכון. האזור הזה לא הפך לשוויץ גם אחרי המלחמה הזאת, גם אם תיגמר בצורה טובה ביותר עבורנו. אני חושב שלמדנו משהו מה־7 באוקטובר. אני מציע שאת השאננות נשאיר לעמים אחרים. לסיכום, מרידור קרא לשינוי בנורמות השירות הציבורי וחזרה לתכנון תקציבי מקצועי התומך באזרח. "בואו ננסה לא לנרמל דברים לא הגיוניים. אני רוצה שנזכור שאפשר שיהיה פה אחרת, שאפשר שיהיה פה נורמלי".